אהוד ברק – עובדות ולא שמועות

ארי שביט הביא לנו כתבה מעניינת עם אהוד ברק (השמועות על מותי היו מוקדמות, מוסף הארץ 19.12.08) העושה עם ברק חסד רב. בקריאה ראשונה אהוד ברק "יוצא" טוב, הוא מודה בטעותו ברכישת הבית במגדלי אקירוב, הוא מבין שצריך להתחבר לאנשים והוא הטייס שכולנו היינו רוצים לקראת נחיתה.

אלא שבקריאה שנייה עולים דברים אחרים לגמרי. נתחיל בטייס. ברק מעלה סוגיה מעניינת ודילמה אמיתית, מה כל אחד מאתנו היה רוצה בעת שהוא באוויר לקראת נחיתה. אדם נחמד או טייס מיומן. התשובה המיידית היא "טייס מיומן" וממנה בונה ברק על תמיכת העם במנהיג (כך הוא רואה את עצמו) לעומת כל שאר המתמודדים שאולי נחמדים ממנו אבל בודאי (לטענתו) נופלים ממנו. הוא הטייס המיומן והלא נחמד והם נחמדים אבל לא טייסים. ברק לא מספר לנו דווקא במשליו הלקוחים מהעולם הצבאי כי מפקד חיל האוויר אינו בהכרח הטייס הטוב ביותר, כפי שהמ"פ בחי"ר אינו בהכרח הקלע הטוב ביותר בפלוגה, על אחת כמה המג"ד או המח"ט או האלוף.

מנהיגות כוללת בתוכה מספר מרכיבים רב שאחד מהם הוא המקצועיות. פעם בזמן של משבר בקשתי מפרופ' נפרסטק מבית חולים הדסה המלצה על רופא מעולה אבל "שיהיה גם בן אדם", נפרסטק לא היסס והמליץ לי על רופאה מיוחדת וציין "כי איננו מכיר רופא מעולה שיכול להיות לא בן אדם".

אהוד ברק הוכיח באותות ובמופתים עד כמה הוא אינו בנוי להנהגה.

בהיותו ראש ממשלה, הצוות הסובב אותו היה מסוכסך ללא הפסקה, עבודת המטה לא התקיימה ותפקודו כראש ממשלה היה מהגרועים שהיו למדינת ישראל אי פעם. שלטונו למי ששכח לא החזיק אפילו שנתיים. גם בצבא ברק זכור לרבים כמפקד צבאי הבורח מאחריות והביטוי "אהוד טפלון" מוכר למי שהיה בסביבתו. ברק בונה בכתבה על ניסיונו הצבאי שאכן קיים אבל מטשטש במודע (בסיועו של שביט) את התנהלותו המאוד בעייתית בעת שהורה על נסיגת צה"ל מלבנון בערב אחד, מהלך שטרם רבות להתבססות החיזבאללה בצפון ופגע אנושות בהרתעה הישראלית. זכורים דברי הרהב שלו לאחר הזזת מוצב ישראלי כמה עשרות מטרים לתוך הקו הירוק על התגובה שצה"ל ינקוט מול ההפרה הראשונה של השקט בגבול ע"י החיזבאללה ואת שתיקתו ואי עשייתו בעת הפרה כזו שכללה חטיפת שלושה מחיילי צה"ל שלא לדבר על אירועים אחרים לאחר מכן. רק לאחרונה דפוס התנהגות זו חזר על עצמו. ברק הבטיח "תגובה קשה" לחמאס אם יפר את הרגיעה ובפועל כפה שתיקה על צה"ל בעת הפרות חוזרות ונשנות של הרגיעה ע"י החמאס ושאר הארגונים הסרים למרותו.

ברק בונה על הזיכרון החלש של כולנו, הוא יגיד לנו מעל דפי מוסף הארץ שהוא מנהיג בטחוני ואנחנו פשוט נשתכנע בלי קשר לעובדות. מישהו זוכר שהוא הבטיח לנו בהיותו רמטכ"ל צבא קטן וחכם? ומה קבלנו צבא קטן, לא מאומן ולא מוכן!

ברק טוען שהוא מבין שמנהיג צריך להתחבר לאנשים, באמת! צריך כמעט שבעים שנה כדי להבין נקודה שכל חייך בעטת בה ופעלת בניגוד אליה? פעם המתנתי יחד עם המג"ד שלי בלשכתו כאשר היה אלוף פיקוד מרכז, זה היה לאחר מלחמת לבנון ונקראנו אליו לאחר תלונה חריפה שלנו על אי הבקרה של הפיקוד על האמצעים שניתנו לנו בעת שעלינו ללבנון. במהלך ההמתנה יצא מ"פ מלשכתו וסיפר לנו המום כי בכל זמן השיחה ברק (מ"הלבן בעיניים") קרא עיתון, כאשר המ"פ הפסיק לדבר כדי לוודא שברק מאזין לו, הפטיר ברק לעבור "תמשיך לדבר אני שומע" וכל זה כאשר עיניו קוראות בעיתון. הוא שאמרנו כבר כאלוף ידע ברק והבין שחשוב ל"התחבר" לאנשים.

ברק רשאי כמו כל אדם לרכוש את דירת מגוריו היכן שיחפוץ, אבל לשבת במגדלי אקירוב ולצאת במסע שיסוי מתוך המגדלים על "הקפטילזים המנוול" זה ממש שיא השיאים. שב לך במגדלך אבל אל תעשה מאתנו צחוק. אצל ארי שביט וכנראה בהתייעצות עם כמה פסיכולוגים או יועצי תדמית מופיעה הסיבה. "המחסור שגדל עליו בקיבוץ" הביא אותו לרכישת דירה באקירוב, נו באמת, איך היו אומרים בצבא, "חדל קשקשת".

יכול להיות שלמשפחתו הקרובה ולחבריו מהסיירת אהוד הוא איש רעים להתרועע אבל מה לעשות ועל הפרק עומדת משרת ראש ממשלה שאמור לחבר אנשים למשימה משותפת וליעד אחד...

ברק מתגאה בכך שהיה המנהיג שהרחיק לכת מכל קודמיו ומאלה שאחריו בנכונות שלו לוויתורים לפלסטינאים ובפועל אם רק יתנו לו עוד ימשיך בכך. רק היום (21.12.08) אמר ברק ברדיו אמירה תבוסתנית שגם שלוש אוגדות של צה"ל לא יוכלו למנוע את ירי הקסאם על יישובי עוטף עזה. אם זה המצב מדוע ממשיך ברק לכהן כשר בטחון, למה שלא יפנה את כיסאו, אם אינו מסוגל להבטיח לתושבי המדינה בטחון אפילו לא באמצעות שלוש אוגדות שיפנה את מקומו למי שכן מסוגל.

אני נוטה להאמין שמטחים יומיים של קסאמים על מגדלי אקירוב היו נענים בתגובה אחרת.

אהוד ברק אינו מבין שאין כאן עניין של שמועות אלא עניין של עובדות. אנחנו העם הפשוט איננו בוחני כליות ולב , אנו רואים את העובדות והמעשים, את ההתנהלות ואת הפעולות ובמיוחד את אי הפעולות. מכל מעשיו של ברק עולה כי  אינו ראוי ולא מתאים לתפקיד ראש ממשלה וגם לא לתפקיד שר בטחון. לצערי יש לנו יותר מדי מפקדים בכירים שמתרפקים השכם והערב על עברם מהסיירת גם אם היה לפני ארבעים שנה ויותר ומאוד לא מתחברים למעשיהם ומחדליהם רק מלפני חמש שנים. זו הבעיה והיא אינה שמועה, היא עובדה.