ממשלה הפוסחת על שני הסעיפים

שבועיים עברו מאז תחילתו של מבצע "עופרת יצוקה". נראה כי הצבא סיפק את "הסחורה" אבל הממשלה עדיין מתלבטת. בתחילה הייתה התקפה מן האוויר שפגעה במטרות שתוכננה לה, לאחר מכן נכנסו הכוחות מהקרקע בסיוע הארטילריה וכבשו את אותם שטחים שתוכננו לאותו שלב, תוך פגיעה קשה בחמאס ובאנשיו. במקביל גויסו המילואים ועברו את האימונים שתוכננו להם. שלב צבירת הכוח הסתיים על פי דיווחים שונים כבר לפני כארבעה ימים ומאז הממשלה מתלבטת ולא מקבלת החלטה.

נכון הדילמה קשה. מצד אחד קיים החשש שהכנסת כוחות רבים נוספים שעיקרם כוחות מילואים תגבה את מחירה, קרי קורבנות נוספים ובעיקר מכוחות המילואים. מן הצד השני קיימת תחושה שהכוחות הסדירים הנמצאים היום ברצועה השלימו את תוכנית ההתקפה שיועדה להם וכדי לעבור לשלב הבא יש להזרים לרצועה כוחות נוספים. ללא כוחות נוספים נראה כי סיום המערכה יהיה ללא ניצחון ברור. ניצחון "בנקודות" כבר היה לנו אחד והמסקנה ממנו אינה מעודדת. לצד שיקולים אלה לא ניתן להתעלם שחלק גדול מתושבי הדרום משמשים כבני ערובה כבר שנים רבות (חלקם שמונה שנים) והציבור במרכז כבר "התרגל" למחיר שהם נאלצים לשלם, בין אם מחיר פגיעה פיזית בהם והן במחיר הנפשי שאותו ישלמו עוד שנים רבות.
אין ספק שמדינה חייבת לתת הגנה לתושביה באשר הם ובכל הקשור להגנה על תושבי הדרום ממשלות ישראל נכשלו לחלוטין.

הדילמה קשה אבל בשביל זה קיימת ממשלה. מנהיגים אמורים לדעת שחלק בלתי נפרד מתפקידם הוא לקבל הכרעה. להיות מסוגל להכריע בין חלופות במיוחד כאשר הדבר נוגע בחיי אדם. נראה שכל מ"פ או מג"ד מבין טוב יותר מן השר הממוצע מה נדרש ממנו כמפקד בתחום קבלת האחריות להחלטה.

"החיפזון מן השטן" אומר הפתגם הידוע אבל מאידך הימנעות מהחלטה היא בפועל החלטה. במצב שנוצר היום ברצועה הימנעות הממשלה מהחלטה, אם להמשיך את המבצע או להסתפק בהישגים שהושגו עד היום היא החלטה. משמעותה, סיכון חיילי צה"ל שנמצאים כבר ארבע ימים ויותר בעמדות קבועות שנלמדות ע"י האויב. כניסה לשגרה שיכולה להיות מנוצלת ע"י החמאס כנגדם והסיכון לתקלה חמורה שגובר ככל ששהיית הכוחות ברצועה מתארכת.

חובתה של הממשלה להחליט לכאן או לכאן. אם ברצונה להשיג ניצחון עליה להורות לצה"ל לבצע את המתקפה, אם ברצונה להסתפק בהישגים הנוכחיים של המבצע עליה להורות לצה"ל להשיג את כוחותיו מהרצועה. המצב הנוכחי, מסוכן לחיילנו ואינו תורם מאומה.

עוד על הממשלה להחליט מהי מדיניותה לעתיד לאחר סיום המבצע. מה תהיה התגובה על הירי של הקסאם הראשון או פצצת המרגמה מיד לאחר המבצע. לא אם תהיה פגיעה ולא מידת חומרתה אלא מה תהיה התגובה. אזרחי ישראל זכאים לקבל תשובה ברורה מהי מדיניות הממשלה, חווינו איומים אין ספור מצד מנהיגינו שלא מומשו, הגיע עת להחלטה ולמימושה כאשר יעלה הצורך.