שתיקת הקצינים

מזה שנים מתקיימת תמימות דעים לכאורה בקרב הקצונה הבכירה של הצבא. הכול חושבים דומה והכול מסכימים עם הכול. אם יש מצב מסוכן במערכת צבאית זוהי תמימות דעים והסכמה סוחפת.

בשנים האחרונות פרויקט המרכבה ספג ביקורות קשות במטכ"ל עד כדי איום לסגור אותו. בחיל השריון קצין שריון ראשי, מפקדי אוגדות, מפקדי חטיבות ובכירים נוספים. בנוסף במטכ"ל משרתים גם בעלי דרגות בכירות יותר שהתחילו את דרכם הצבאית בחיל השריון. לא שמענו (לפחות לא בתקשורת) דעות אחרות, לא שמענו קצינים הנלחמים על הפרויקט או מנסים לשנות את רוע הגזירה.

מלחמת לבנון השנייה סיפקה הזדמנויות רבות שבהם קצינים בכירים יכלו להשמיע את דעתם בנוגע לליקויים רבים שהתגלו במהלך המלחמה. להוציא דברי ביקורת מעטים שנשמעו בסיום המלחמה ואותם הובילו אלופים במילואים לא נשמעה ביקורת ברורה מאנשי צבא הקבע.

גם עכשיו עם סיום התחקירים הצבאיים נדמה הביקורת. המעטים שהעזו להשמיע את קולם נבלמו או הורחקו, ראה מקרהו של האלוף אייל בן ראובן. קנאת סופרים תרבה חוכמה ופתיחות רעיונית תמנע כישלונות.
מטכ"ל אשר מיישר קוו, שלא עומד על שלו, שחושש לעתידו הצבאי ונמנע מלהשמיע את דעתו פועל בחוסר אחריות. עדיף שקצינים בכירים ישמיעו את דעתם בעת שרותם כאשר הינם בתפקיד בעל יכולת שינוי והשפעה ונמנע מהמצב המביך בו אלופים פושטים מדים וזוכים ל- "הארה".