חוסר האיזון בבניין הכוח היבשתי של צה"ל

עפר דרורי הארץ 27.3.09 25.03.2009 04:25

כבר שנים אני מתריע בפני כל מי שמוכן לשמוע ולקרוא כי קיים חוסר איזון ראוי בהעדפה שצה"ל נותן בבניית הכוח היבשתי שלו * הגיע העת לחזור לאיזון בבניית כוחות היבשה, להקטין משמעותית את כל "המיוחדות" למיניהם ולתת דגש, אמצעים והעדפה לצבא "הרגיל", לגדודים



הזדהיתי מאוד עם כתבתו של אמיר אורן (חוטפים על הראש, הארץ 20.3.09) במיוחד בראייתו את בניין הכוח של צה"ל בשנים האחרונות. כבר שנים אני מתריע בפני כל מי שמוכן לשמוע ולקרוא כי קיים חוסר איזון ראוי בהעדפה שצה"ל נותן בבניית הכוח היבשתי שלו.

 

קיימת העדפה בולטת ולא הגיונית בצה"ל בהקצאות כוח אדם, אמצעים וציוד ליחידות המיוחדות, לסיירות ולגדודי הסיור על חשבון הכוח הממשי שלו הוא הגדודים. "הגדודים" הם גדודי השריון, החי"ר, ההנדסה והתותחנים. במקום לפזר את איכויות כוח האדם המתגייס בין הגדודים הלוחמים שהתמורה המתקבלת מהם בעת מלחמה היא אדירה בהיותם הנושאים בנטל המערכה. הצבא מתעקש להקצות את עיקר איכות כוח האדם שלו ליחידות המיוחדות למיניהם, הסיירות ושאר "מיוחדות". מכוח האדם שהצבא מקצה לכוחות אלה ניתן להרכיב סדר גודל של שלוש חטיבות נוספות (בהערכתו של אמיר אורן).

 

הבעיה איננה רק בסדר הכוח הגדול שנמנע מהצבא בגלל היקפן של היחידות המיוחדות אלא גם בתמורה המתקבלת מכוח זה לצה"ל. רוב הכוחות המיוחדים "נשמרים" בעורף למבצעים מיוחדים, כך יוצא שעיקר ההיתקלויות מתבצעות ע"י חיילי הגדודים שמדרך הטבע בגלל הקצאת משאבים נמוכה הם פחות מיומנים ופחות מתאמנים. עוד משקיע הצבא ביחידות המיוחדות ודומיהן באימונים מיוחדים למצבי נפילה בשבי, בלחימת פנים אל פנים ועוד. ומי נתקל ומי נזקק לכל ההכשרות המיוחדות האלה ? ברוב המקרים חיילי הגדודים שההכשרה הזו נמנעת מהם בצורה חסרת אחריות מול הסבירות שיזדקקו לה.

 

שנים צה"ל בנה כוחות מיוחדים ללחימה בין המלחמות היות וידע מניסיונו ארוך השנים כי התועלת בעת מלחמה מכוחות אלה שולית. אבל איש לא שם לב כי זה העשור השלישי שגם בתקופה של בין המלחמות הנושאים בנטל העיקרי הם חיילי הגדודים , הם שנשאו בנטל במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה ובעוד לחימות ומלחמות שצפויים לנו.

 

בחדרים פנימיים יגידו בצבא שטנקיסט נלחם מצוין מעל גבי הטנק שלו אבל כאשר הוא נלחם קרקעית בבט"ש איכותו נופלת מזה של לוחם אגוז או סיירת אחרת. המציאות מלמדת שלוחמים מהיחידות המיוחדות לא יופנו למבצעי בט"ש היות והם נשמרים לאירועים מיוחדים, כך שולח הצבא ביודעין וללא כוונה רעה חיילים מוכשרים פחות לעימות מול האויב בעוד שחבריהם המיומנים יותר נשארים למצער בבסיסים עורפיים.

 

הגיע העת לחזור לאיזון בבניית כוחות היבשה, להקטין משמעותית את כל "המיוחדות" למיניהן ולתת דגש, אמצעים והעדפה לצבא "הרגיל", לגדודים, לאלה שנלחמים בין המלחמות ובמלחמות ומהם תצמח לצה"ל ולמדינה הכרעה בשדה הקרב.

לקריאה נוספת:
האם צה"ל מתאמן?
על מוטיבציה, על שוויון ועל הגורמים לקלקלתם בצה"ל

_____________________ פורסם בהארץ 27.3.09
חוסר האיזון בבניין הכוח היבשתי 
 בתגובה על "חוטפים על הראש" מאת אמיר אורן ("הארץ", 20.3)

הזדהיתי עם כתבתו של אמיר אורן, במיוחד עם ראייתו את בניין הכוח של צה"ל בשנים האחרונות. לי ברור, כי קיים חוסר איזון בהעדפה שצה"ל נותן בבניית הכוח היבשתי שלו.

קיימת העדפה בולטת ולא הגיונית בצה"ל בהקצאות כוח אדם, אמצעים וציוד ליחידות המיוחדות, לסיירות ולגדודי הסיור על חשבון הכוח הממשי שלו - הלוא הוא הגדודים, גדודי השריון, החי"ר, ההנדסה והתותחנים. במקום לפזר את איכויות כוח האדם המתגייס בין הגדודים הלוחמים, שהתמורה המתקבלת מהם בעת מלחמה היא אדירה בהיותם הנושאים בנטל המערכה, הצבא מתעקש להקצות את עיקר איכות כוח האדם שלו ליחידות המיוחדות למיניהן.

הבעיה איננה רק בסדר הכוח הגדול, שנמנע מהצבא בגלל היקפן של היחידות המיוחדות, אלא גם בתמורה המתקבלת מכוח זה לצה"ל. רוב הכוחות המיוחדים "נשמרים" בעורף למבצעים מיוחדים. כך יוצא שעיקר ההיתקלויות מתבצעות על ידי חיילי הגדודים, שמדרך הטבע, בגלל הקצאת משאבים נמוכה, הם פחות מיומנים ופחות מתאמנים. זאת אף שחיילי הגדודים הם שנשאו בנטל במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה ובעוד מבצעים ומלחמות הצפויים לנו.

בחדרים פנימיים יגידו בצבא שטנקיסט נלחם מצוין מעל גבי הטנק שלו, אבל כאשר הוא נלחם קרקעית במבצעי ביטחון שוטף, איכותו נופלת מזה של לוחם סיירת.

המציאות מלמדת, שלוחמים מהיחידות המיוחדות לא יופנו למבצעי ביטחון שדה, כי הם נשמרים לאירועים מיוחדים. כך שולח הצבא ביודעין וללא כוונה רעה חיילים מוכשרים פחות לעימות מול האויב, בעוד שחבריהם המיומנים יותר נשארים למצער בבסיסים עורפיים.

הגיעה העת לחזור לאיזון בבניית כוחות היבשה. לתת אמצעים והעדפה לצבא "הרגיל", לגדודים, לאלה שנלחמים בין המלחמות ובמלחמות, ומהם תצמח לצה"ל ולמדינה הכרעה בשדה הקרב.


עפר דרורי
ירושלים

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה