צה"ל חזר להתאמן, אבל מה על הפרטים ?
עושה רושם שהצבא חזר להתאמן, לפחות אימוני מסגרות והדבר מצוין. מה שפחות מלבב זה חוסר תשומת לב לפרטים שלעתים הם העושים את ההבדל בין צבא מיומן לצבא שאינו מיומן.
עושה רושם שהצבא חזר להתאמן, לפחות אימוני מסגרות והדבר מצוין. מה שפחות מלבב זה חוסר תשומת לב לפרטים שלעתים הם העושים את ההבדל בין צבא מיומן לצבא שאינו מיומן.
לאחרונה נחשפתי לשני אימונים שונים של קרובים, האחד בשריון והשני בחי"ר. כל אחד מהאימונים נמשך כשלושה שבועות ובסך הכול האימון היה אינטנסיבי למדי (במיוחד זה של השריון). אבל בשני האימונים הייתה בעיה בפרטים דבר שנותן לי את התחושה (שאינה מבוססת על מחקר סטטיסטי כמובן) שהבעיה רחבה יותר.
באימון השריון בצאלים לא צוידו הטנקיסטים בסרבלים חסיני אש דבר שמוגדר ע"י חיל השריון עצמו כתקלת בטיחות ובנוסף חסרונו לא מאפשר ביצוע חלק מהאימון. הסרבל חסין האש נועד להגן על איש צוות הטנק במקרה של התלקחות ובנוסף בסרבל רצועות מיוחדות שאמורות לסייע בחילוץ פצועים מתוך הטנק. כאשר האימון נעשה עם מדי ב' רגילים נוצרת תקלה כפולה. יש סיכון בטיחותי לחיילים המתאמנים ובנוסף לא ניתן לתרגל חילוץ פצוע מתוך הטנק. לפני שנים בהיותי בסדיר חל איסור גורף לעלות על טנק ללא סרבל, אי ציות להוראה נחשב כעבירת משמעת חמורה שעונשה הגיע לכדי עונש מחבוש. מתברר שהחיילים באימון חזרו ובקשו סרבלים ומפקדי האימון במתקן טרחו לציין שאין במלאי שלהם סרבלים. עוד מתברר לתדהמתי שכבר שנים זהו המצב ומפקדים וותיקים בכוח מכירים אותו בצאלים כבר שנים רבות.
בנוסף לא סופקו לחיילים אפודי הקרב הייעודיים לטנקיסטים (אזוריות). כיצד ניתן לבצע תרגולות יסוד כאשר פריטי לחימה אישיים חסרים?
באימון חי"ר בבית הספר למקצועות החי"ר במסגרת קורס מרגמות נשלחו חיילים לשטח עם נשק, מחסניות וללא תחמושת. בקשות חוזרות של החיילים לתחמושת לא נענו. גם אם איזור האימון לא מוגדר כאזור התקלות הסיטואציה בה חייל קרבי יוצא לשטח לא חמוש היא תקלה חמורה, הן מבצעית והן חינוכית. באותו אימון גם הוסמכו החיילים במרגמה בקוטר מסוים אף שלא ירו ממנה אפילו פגז אחד. אפשר לטעון ולהגיד שאין שוני מהותי בכיוון מרגמה בקוטר מסוים לעומת מרגמה בקוטר אחר (שבה כן בוצע ירי באימון) אבל זהו תרוץ שהדעת לא סובלת. הכשרה של בעל מקצוע צבאי חייבת להיות מושלמת, לאימון נקראו החיילים מראש והידיעה על קיומו של הקורס נמצאת בידי הבסיס המאמן חודשים רבים. אם אין בידי הצבא תחמושת לאימון, אל יסמיך חיילים לשימוש במרגמה שלא נורה ממנה אפילו פגז אחד.
כאמור אלה דוגמאות של מספר תקלות אימונים בשני בסיסים שונים בחודש אחד. האם הן משקפות את הקורה בצבא? איני יודע. הצבא חייב לזכור שרשלנות בפרטים מובילה לרשלנות במכלול. אי קיום ההוראות ע"י הצבא עצמו גוררת זלזול בהם גם ע"י חיילי המילואים עצמם. היום הם מתלוננים על החוסר ובשנה הבאה ילמדו שזה המצב ויפסיקו להתלונן. הצבא לא ירוויח מסיטואציה "נלמדת" זו. אני מקווה שיש בין הקוראים כאלה שיכולים לטפל בשינוי הנדרש (בהערת אגב אציין שפנייה שלי לגורם מקצועי בכיר במערכת לא הניבה "התרגשות" רבה על אופי התקלות).