מה קורה כאשר יו"ר הסתדרות חבר של פוליטיקאים...
|
החיבור בין יו"ר ההסתדרות עיני לבין ראשי המשק לא מביא תועלת לעובדים בלשון המעטה.
כאשר הוקמה ממשלתו של נתניהו וצורפה אליה מפלגת העבודה אי אפשר היה שלא לראות את חלקו של עיני יו"ר ההסתדרות במהלך. אף שתפקיד יו"ר ההסתדרות מחייב בדרך כלל עימות עם מנהיגי האוצר והשלטון בהיותו מייצג העובדים היו שטענו שקרבה זו תניב הישגים לעובדים וכל כן אין להתנגד לה.
ביומיים האחרונים נוכחנו לדעת כי קרבה וחברות מסוג זה לא מביאה תועלת לעובדים והיא עלולה אף לפגוע בהם. מההחלטות שפורסמו עולה כי עיני וויתר על דמי ההבראה של עובדי המדינה וכי זו הייתה יוזמה שלו בתהליך המו"מ. הצורך בקיצוץ בשכרם של עובדי המדינה תמוה. הטיעון לכאורה הוא שלא ניתן שלא לקצץ בשכרם של עובדי המדינה כאשר המגזר הפרטי במשבר. לנוכח טענה זו אשאל, היכן היו קברניטי המדינה וההסתדרות כאשר המשק צמח במהירות. כאשר המשכורות בשוק הפרטי שברו את כל הגבולות? האם אז מישהו חשב "להצמיד" את שכר עובדי המדינה למגזר הפרטי?
בחיים אנשים משלמים עבור בטחון. אדם קונה שקט נפשי בתשלום ביטוחים שונים ועובדי מדינה מקבלים שכר נמוך יחסית בגין הביטחון והקביעות שהעבודה מקנה להם.
והנה עכשיו כאשר יש משבר בשוק הפרטי נדרשים אותם עובדים לשלם בהפחתת שכרם או בתגמולים שלהם. הגיון אין בכך לא כלכלי ולא מוסרי. אבל יו"ר ההסתדרות מקבל עליו את הגזירה ולפי הכתוב בעיתונים אף יזם אותה.
ואם כבר לקצץ (וכאמור אין לכך כל הצדקה) מדוע להטיל גזירה שווה על בעלי שכר שונה? דמי ההבראה משולמים כסכום קבוע על פי הוותק בעבודה. הסכום זהה למי שמרוויח 30000 ₪ לחודש ולמי שמרוויח 5000 ₪. איזה הגיון כלכלי ומוסרי מכוון את עיני בהצעתו? ישנם עובדים וותיקים בשוק הציבורי שעבורם דמי הבראה שווים כמעט למשכורת נוספת. האם גם עיני זנח את העובדים לטובת בעלי הממון או בעלי השכר הגבוה?
ובעניין קשור: תקציב הבטחון אינו מיקשה אחת ויש במה לקצץ בו