כן! הטובים לכפיר!
|
ישראלי אמיתי לא משתמט
ההשתמטות משרות צבאי משמעותי שגדעון לוי מטיף אליה בגלל דעותיו, היא פסולה
בדרך כלל אינני נוהג לקרוא את גדעון לוי לא רק בגלל דעותיו אלא בעיקר בגלל חד ממדיותו כעיתונאי. אצל גדעון לוי אין כמה אפשרויות ואין בחירות. אצלו הדברים מאוד ברורים וחד משמעיים: לא לצבא, לא למדינה, לא לציונות על פי הבנת תושביה, כן לערבים, כן לפלסטינאים, כן לנסיגה מהשטחים והשאר זו שבלונה שחוזרת על עצמה מדי יום, מדי שבוע, מדי חודש.
אבל כותרת המאמר האחרון שלו ("הטובים ל"כפיר"?", הארץ 10 באוגוסט 2009) גרמה לי לקרוא את שכתב. חטיבת "כפיר" היא חטיבת החי"ר הצה"לית שעיקר אחריותה היא מניעה וסיכול טרור בשטחי יהודה ושומרון. זו החטיבה שמנעה את מספר פעולות הטרור הגדול ביותר מכל חטיבות הצבא ומתוך כך אחריותה הישירה לשלומם וחייהם של אזרחי המדינה היא משמעותית. גדעון לוי לוקח את חטיבת "כפיר" כמשל ומתקומם כנגד הפרסום שנתן עיתון ידיעות אחרונות (7.8.09) לסקר של צה"ל ומשרד החינוך בבתי הספר התיכוניים שעיקרו תרומתו של כל בית ספר באחוזים מבוגריו למשרתים ביחידות קרביות.
לדעתו של לוי התחרות בין בתי הספר צריכה להיות בהקניית ידע וערכים ובתחומים אלה אנו נכשלים. מהסקר עולה הפער האדיר בין בית הספר בשדה אליהו והישיבה התיכונית חיספין בהיקף המתגייסים מהם ליחידות קרביות לבין "תלמה ילין" בת"א. לדעתו של לוי "ישראל הייתה צריכה כבר מזמן להתעורר מחבלי הילדות המגוחכים שלה, מהימים שבהם השירות בצה"ל היה אולי מדד חשוב" ו-"אסור גם שתל-אביב, שבתי הספר שלה אינם מופיעים בצמרת הקרביים, תרגיש כל רגש של אשם על כך:היא תורמת את חוט השדרה האמיתי של החברה."
דומה שלוי מבלבל בין הצרכים של המדינה לבין רצונו כפרט. אלמלא הצבא כבר היו קמים עלינו לכלותינו וללא צבא ובטחון גם תרבות לא תתקיים. המדינה קבעה בחוק וגם בהקניית ערכים כי בגיל שמונה עשרה מיד לאחר התיכון על אזרח המדינה להתגייס והערכים המוקנים בתיכון ובחברה מדגישים את הצורך של הפרט לעשות כל מאמץ ולשרת במקום התורם ביותר, הכול בהתאם לכוחו ולמצבו הבריאותי. המחשבה כי יש כאלה שצריכים לשאת את בטחון המדינה על כתפיהם בעוד שאחרים ישרתו בעורף מבחירה (בין אם הם חרדים או אנשי "תרבות" או סתם משתמטים) אינה סבירה, אינה צודקת וגם אינה מוסרית.
ההשתמטות משרות משמעותי שלוי מטיף אליה בגלל דעותיו היא פסולה, בעבר אנשים ערכיים בדעה כזו היו מטיפים ללכת רק ליחידות קרביות ורק לכאלה שמשרתות בשטחים כדי להשפיע הן ברמה הביטחונית והן ברמה המוסרית. אצל לוי חינוך וצבא אינם הולכים ביחד, לדעתו הם שונים ומנותקים ואחר כך מבקר לוי את העדר הערכים בצבא.
כן! הטובים לכפיר ולמה שהיא מסמלת! לא! לא לחד ממדיות צינית נוסח גדעון לוי.
סמלה של חטיבת כפיר
_______________________________________
ומה שפורסם בהארץ 6.8.209
כן, הטובים ל"כפיר". חטיבת "כפיר" היא חטיבת החי"ר הצה"לית, שעיקר אחריותה מניעה וסיכול טרור בשטחי יהודה ושומרון. זו החטיבה שמנעה פעולות טרור רבות, ואחריותה הישירה לשלומם וחייהם של אזרחי המדינה היא משמעותית.
גדעון לוי לוקח את חטיבת "כפיר" כמשל ומתקומם על הפרסום שניתן לסקר של צה"ל ומשרד החינוך בבתי הספר התיכוניים, שעיקרו תרומת כל בית ספר באחוזים מבוגריו למשרתים ביחידות קרביות. לדעתו התחרות בין בתי הספר צריכה להיות בהקניית ידע וערכים ובתחומים אלה אנו נכשלים.
לדעת לוי, "ישראל היתה צריכה כבר מזמן להתעורר מחבלי הילדות המגוחכים שלה, מהימים שבהם השירות בצה"ל היה אולי מדד חשוב", ו"אסור גם שתל אביב, שבתי הספר שלה אינם מופיעים בצמרת הקרביים, תרגיש כל רגש של אשם על כך: היא תורמת את חוט השדרה האמיתי של החברה".
דומה שלוי מבלבל בין הצרכים של המדינה לבין רצונו כפרט.
אלמלא הצבא כבר היו קמים עלינו לכלותנו, וללא צבא וביטחון גם תרבות לא תתקיים.
נקבע בחוק, כי לאחר התיכון על אזרח המדינה להתגייס. הערכים המוקנים בתיכון ובחברה מדגישים את הצורך של הפרט לעשות כל מאמץ ולשרת במקום התורם ביותר, בהתאם לכוחו ולמצב בריאותו. המחשבה, כי יש כאלה שצריכים לשאת את ביטחון המדינה על כתפיהם בעוד אחרים ישרתו בעורף מבחירה (בין שהם חרדים או אנשי "תרבות" או סתם משתמטים) אינה סבירה, אינה צודקת וגם אינה מוסרית.
אצל לוי חינוך וצבא אינם הולכים ביחד; לדעתו הם שונים ומנותקים.
כן! הטובים לכפיר ולמה שהיא מסמלת. לא לחד-ממדיות צינית נוסח לוי.
עפר דרורי
ירושלים