הומיאופתיה? רפואת העתיד!
כדי להבין את השיטה ההומאופתית מבחינה מדעית צריך להיות איש מדע הפתוח להבנת דברים שאינם מקובעים אצלו כגרסא דינקותה. העולם מלא תופעות לא מובנות שאינן הופכות אותן ללא קיימות, המדען המעמיק ינסה לחקור בנסתר ממנו כדי להבין את ההסבר לתופעה, המכנה עצמו מדען יכריז על תופעה כאינה קיימת מכיוון שאינו מבין את דרך פעולתה.
בכתבתו של שאול אדר "10,000 לירות שטרלינג" (מוסף הארץ 9.10.09) מרואיינים ד"ר סינג ופרופ' ארנסט על ספרם החדש "ריפוי או פיתוי". ראשית אומר כי ד"ר סיימון סינג הוא אחד הסופרים האהובים עלי והוא בעל יכולת כתיבה מרתקת והפשטת מושגים מדעיים מסובכים. ספריו מרתקים ומסבים הנאה רבה לקורא אותם.
מכיוון שטרם הספקתי לקרוא את הספר החדש אתייחס רק לנאמר בכתבה ממנה עולה כי סינג וארנסט יוצאים בצורה חריפה כנגד הרפואה ההומאופטית בפרט וכנגד הרפואה האלטרנטיבית בכלל. עיקר טענתם שההומאופתיה אינה מוכחת וככזו אינה יעילה ואינה אפקטיבית. במקרים בהם המציאות טופחת על פניהם, מקרים בהם הטיפול אפקטיבי, טענתם היא שאלו מקרים המתנהגים כמו בעת לקיחת פלצבו (תרופת דמי) בה נעזר המטופל בעיקר מתוך אמונה ביכולת התרופה להועיל.
הטיעון הזה נשמע במחוזותינו כבר שנים רבות ע"י רופאים בכירים אשר לא טורחים להתעמק במהותה של ההומאופתיה ורואים בה מן להטוט מסוכן מחד ותחרות מקצועית מאידך. כדי להחליט שריפוי מסוים אינו יעיל או אינו אפקטיבי יש לבצע מחקר אשר יתאים למהות התהליך הרפואי. כשם שלא ניתן לחקור את השפעתו של טיפול כימותרפי מסוים על סוגי סרטנים שונים כן לא ניתן להפעיל את המנגנונים הרפואיים הידועים לרפואה המערבית על ההומאופתיה מהסיבה הפשוטה שהטיפול ההומאופתי מתייחס בחלקו הקטן בלבד לסימפטום ובעיקר לאדם או ל"טיפוס" שלו. כלומר תלונה על כאב פרקים ממוקד אצל אדם א' תקבל טיפול שונה מאותם תלונות אצל אדם ב' בהיותם אנשים שונים. גם אותו אדם בתקופות חייו השונות יקבל טיפול שונה לסימפטום דומה. לפיכך השוואה של מתן תרופה מסוימת לבעיה נתונה בין אנשים שונים אינה רלוונטית כלל. כדי להבין זאת צריך להיות איש מדע הפתוח להבנת דברים שאינם מקובעים אצלו כגרסא דינקותה. העולם מלא תופעות לא מובנות שאינן הופכות אותן ללא קיימות, המדען המעמיק ינסה לחקור בנסתר ממנו כדי להבין את ההסבר לתופעה, המכנה עצמו מדען יכריז על תופעה כאינה קיימת מכיוון שאינו מבין את דרך פעולתה.
הכתבה (ואולי המחברים) עושים סלט שלם בין כל שיטות הטיפול האלטרנטיביות ושוללים אותן אחת לאחת. כמו בכל תחום בחיים גם ברפואה האלטרנטיבית יש שרלטנים, האם לא נחשפנו לתופעות שוליות חריגות של רופאים המועלים באמון המקצועי שאליו הם מחויבים? האם בגלל מיעוט חריג ושולי נכריז על הרפואה כבלתי אפקטיבית. ככלל אני מעדיף את השימוש במילה רפואה "משלימה" על פני רפואה "אלטרנטיבית". כפי שהרפואה הפנימית אינה אלטרנטיבית לרפואה האורתופדית אלא משלימה אותה כך גם ההומאופתיה ושיטות אחרות הנן משלימות לרפואה המערבית הקיימת. הכתבה אגב לא מביאה אפילו פרט אחד מהמחקר שסינג וארנסט ערכו כך שאי אפשר אפילו לבחון מה מידת האובייקטיביות של המחקר ועד כמה הוא תקף, אבל דוגמא אחת שכן מובאת בכתבה מעוררת אצלי תהיות קשות. בכתבה מובא סיפור על הורים באוסטרליה שבתם סבלה מאקזמה שהזדהמה, ההורים שאחד מהם היה הומאופת התעקשו לתת לילדה טיפול הומיאופתי בלבד והתוצאה העגומה שהילדה מתה. ובכן מה סיפור זה מוכיח? האם צריך להביא מאה מקרים של חולים בהם ילדים, נערים או מבוגרים שסבלו מזיהום קיבלו טיפול לפי שיטות הרפואה המערבית ובכל זאת מתו כדי להבהיר שדוגמא זו לא מלמדת דבר ? יש עוד כמה דוגמאות בכתבה שהן מגוחכות ולא רציניות עד כדי אבסורד.
מהכרות אישית בהם נוסתה ההומאופתיה על תינוקות ואפילו על בעלי חיים נוכחתי בהשפעתה החיובית, האם נוכל להגיד שגם אצל תינוק או אפילו כלב לברדור מה שהביא להקלה ולריפוי היה תופעת הפלצבו? טענה נוספת שנשמעת רבות כנגד ההומאופתיה היא שדילול החומרים בתרופה כל כך גדול כך שהתרופה אינה מכילה אפילו שריד מיקרוסקופי של החומר המקורי ובהעדר שריד לחומר המקורי נשאלת השאלה כיצד התרופה יכולה להשפיע. המציאות כמובן שונה, אלפי מטופלים אם לא מאות אלפים (לא בדקתי) נעזרים ברמות דילול כאלה ואחרות בתרופות הומאופטיות ומתרפאים. יש מקרים בהם יש הקלה ובמקרים אחרים ריפוי, כמו ברפואה המערבית הסטטיסטית שאינה מרפאה את כל המקרים. יתכן שאנו לא יודעים ולא מבינים מה התהליך שקורה בעת הדילול, האם בגלל שאיננו רואים את שרידי החומר במיקרוסקופ הוא לא קיים? את גליליאו העלו על המוקד כאשר טען שהעולם עגול בעוד שכל חכמי הכנסייה יכלו לראות בעיניהם אופק שטח ומכאן הסיקו שגם העולם שטוח. אגב בהומאופתיה ככל שהדילול גדול יותר (כלומר שרידי החומר מועטים יותר) התרופה יותר חזקה ומשפיעה יותר.
ועוד נקודה חשובה בעניין המחקר המדעי. מרבית הפונים לרפואה המשלימה עושים זאת לאחר שנואשו מהרפואה המערבית אשר לא הביאה מזור לבעיותיהם. משמעות הדבר שלרפואה המשלימה מגיעים המקרים היותר קשים לפתרון ורק הגיוני שהיקף ההצלחות במקרים אלה יהיה קטן יותר (לא חקרתי אם זה המצב או לא).
גם בהומאופתיה כמו ברפואה המערבית יש מקרים בהם אין הצלחה והיא לא משפיעה כלל. האם שמענו על מצבים בהם מטופלים מקבלים את מיטב התרופות המערביות המוכחות ואינם מבריאים? בהחלט שמענו אבל נתון זה לא ישמש כהוכחה לאי השפעתה של הרפואה המערבית. הרפואה המערבית התקדמה רבות ולא ניתן בלעדיה, יש תחומים שהרפואה המערבית מובילה והאפקטיביות שלה רבה, יש מקרים אחרים בהם ההומאופתיה מביאה מזור לאנשים בצורה טובה יותר, עם תופעות לוואי פחותות משמעותית ולעתים גם במהירות רבה יותר. מי שמכיר את ההומאופתיה יודע שלעתים מספיק טיפול אחד בלבד כדי להיפטר ממחלה ממושכת.
לדעתי השילוב הטוב והראוי שהעוסקים בהומאופתיה יהיו רופאים אשר עברו הכשרה מערבית מלאה וההומאופתיה תהיה התמחות בה. נכון שההתמחות תוביל אותם במקרים לא מעטים לסתירה או אפילו כפירה בחלק ממה שלמדו בהכשרתם אבל עדיין זה המצב הרצוי בעיני.
נקודת החולשה המרכזית בעיני ברפואה המשלימה היא היותה בלתי מוסדרת לחלוטין וכל אדם יכול לעסוק בה על פי רצונו. זוהי תופעה פסולה שעל הממסד הרפואי לטפל בה ובהקדם. כל מי שמטפל בבני אדם (וגם בבעלי חיים) חייב להיות בעל הכשרה מתאימה ובעל רישוי ופיקוח. הנהירה של ציבור רחב וגדול להומאופתיה ולשיטות משלימות אחרות נעשית בצורה וולונטרית ומתוך בחירה, יש להניח שיש לציבור סיבות טובות לכך. על המדינה לספק את הרישוי והפיקוח המתאימים.