העדר הגילוי הנאות של דן מרידור
בדו"ח הוועדה שדן מרידור עמד בראשה ערב מלחמת לבנון השנייה נכתבו שתי המלצות מרכזיות: קיצוץ בתקציב הביטחון והשנייה הנמכת הסבירות שעימותים קונוונציונליים ימשיכו להיות נחלת מדינת ישראל בעתיד. אלה היו הנושאים המרכזיים שנחקרו ע"י וועדת וינוגרד אחרי המלחמה.
בכתבה "השמאל החדש" של גידי וייץ (מוסף הארץ 23.10.09) מספר דן מרידור על דו"ח שהגיש לממשלה חודשיים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה המסכם עבודה של וועדה שעסקה בתפיסת הביטחון של ישראל. מרידור מספר לכתב כי הוועדה מצאה בעיה דחופה והיא בעיית הנשק התלול מסלול בשילוב עם שטחים שאין בהם ממשלה מסודרת, כמו לבנון ועזה. הקורא התמים יכול להבין מהדברים שאילו הממשלה הייתה לוקחת ברצינות את הדו"ח והייתה נערכת בהתאם היא הייתה מונעת מעם ישראל את התקלות והכישלון של מלחמת לבנון השנייה.
הגילוי הנאות מחייב את דן מרידור לדווח עוד על מסקנות הוועדה ועל חלקו וחלקה של הוועדה באחריות למחדלי מלחמת לבנון השנייה. ראשית יש לציין כי דן מרידור עמד בראש הוועדה והיו בה חברים נוספים כמו ראש המל"ל איילנד, יחיאל חורב הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, אלוף (מיל.) עמידרור, דיסקין ראש השב"כ ואחרים. הוועדה התכנסה לחמישים ישיבות והגישה את ההמלצות באפריל 2006 (ראה "צופן העתיד –מבחן העתיד של ישראל"). שתי ההמלצות המרכזיות היו קיצוץ בתקציב הביטחון והשנייה הנמכת הסבירות שעימותים קונוונציונליים ימשיכו להיות נחלת מדינת ישראל בעתיד. שתי המלצות אלה ניתנו כאמור חודשיים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה!
למי שלא שם לב, אלו בדיוק היו שני הנושאים שבגללם הוקמה וועדה החקירה של השופט וינוגרד ומשמעותן בהקשר של דן מרידור אחריותו על חלק מרכזי בעיצוב תפיסת הביטחון של ישראל שנכשל במלחמת לבנון השנייה. הקיצוץ בתקציב הביטחון והמחשבה שלא יהיו עימותים קונוונציונליים הם הם שגרמו לצה"ל ולעומד בראשו רא"ל חלוץ לצמצם את כוחות היבשה ובעיקר את כוחות השריון, להקטין כמעט לאפס את האימונים של חיילות היבשה ולהשקיע משאבי ענק בחיל האוויר מתוך תפיסה מוטעית שניתן להשיג הכרעה בכוח אווירי בלבד.
אנשים טועים כולל מדינאים וכולל מומחים אבל בטעות מרכזית כזו יש לקחת גם אחריות והיושר האינטלקטואלי מחייב שכאשר אתה מתראיין בעיתון ומצטט מוועדה שעמדת בראשה שתביא לא רק עניינים שוליים אלא את ההמלצות המרכזיות שלך כיו"ר וועדה שהוכחו ככישלון.
כמי שפעל ככל יכולתו במשך שנים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה בניסיון להתריע בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע, בכתיבה לעיתונים, בפניה לגורמי צה"ל ולאחרים ובניסיון לשינוי תפיסת עולם מוטעית אני מתקשה להישאר בשלווה מול חוסר יושר אינטלקטואלי שכזה. חבל שהמראיין לא הקשה מעט על מרידור והתעסק יותר בתדמיתו ופחות בתוכן דבריו.
לקריאה נוספת:
לא צוללות ולא מטוסים - אלא דווקא טנקים, דה מרקר , פברואר 2006
צבא יבשה דיגיטאלי – נחוץ וחיוני, מרץ 2006
מקונספציה לקונספציה, מערכות, יוני 2006 (נשלח יותר משנה לפני הפרסום)
אין הכרעה מן האוויר בלבד, שריון, מרץ 2007