קווי אוטובוס נפרדים – מזיקים ופוגעניים

לפני כשנתיים כאשר שמעתי לראשונה על קוו אוטובוס של אגד בירושלים הנפרד לגברים ונשים חשבתי שמודבר על תופעה פסולה שתעלם מאליה. המציאות הראתה שבעיה קטנה שאינה מטופלת בתחילתה הופכת לבעיה גדולה וסוחפת. הקו הבודד הפך לתשעים קווים, לירושלים הצטרפה בני ברק ולאחרונה גם מטבריה עלתה הבקשה להפרדה מינית באוטובוסים.

ההסכמה לכך שקו תחבורה ציבורי יהפוך לנפרד מבזה את ציבור הנשים המוצג כנחות ובעיני מבזה גם את ציבור הגברים שנתפש כציבור שאינו שולט ביצרו עד כדי כך שצריך להרחיק ממנו כל מראה של אישה ואפילו במקום ציבורי.

בילדותי לפני עשרות שנים נסעתי בקו אוטובוס שיעדו הייתה שכונה דתית בירושלים. אני זוכר שהיו גברים שלא ישבו לצד נשים מתוך בחירה וחיפשו ספסל אחר לישיבה ריק או כזה שיושב בו גבר. זו זכותם אבל לייצר כפייה של ספסלים המיוחדים לנשים ובחלקו האחורי של האוטובוס מקוממת. אני תוהה האם יש לגיטימיות חוקית להקמת חברה פרטית אשר תחייב ישיבה כזו על אחת כמה חברה ציבורית. במשך מאות שנים נעשתה הפרדה בישיבה בבתי כנסת בעת התפילה והמחמירים נהגו להפריד בישיבה באירועים כמו חתונות, הרחבת מעגל ההפרדה גם לנסיעה מחריפה את תופעת ההתכנסות ותוביל להפרדות נוספות חלילה של מדרכות נפרדות ועוד. החברה החרדית שנחשפת יותר ויותר לחברה החילונית והדתית במקומות עבודה, במוסדות לימוד אקדמיים ואפילו במינון נמוך בצבא חייבת גם היא להבין שדו קיום מחייב את שני הצדדים. ההתכנסות וההפרדה ההולכים ומחריפים פוגעים בראש ובראשונה בהם.

לצד רצונם של הקיצוניים בעדה החרדית על המדינה להתחיל לדבר בשפה ברורה ולמנוע את ההליך הזה שמצד אחד נתמך ע"י אגד בעצימת עיניים כמו גם קווי אוטובוס מוזלים ולא חוקיים לאוכלוסיה זו. שר התחבורה המגלה פעלתנות ברוכה בנושאים רבים משתהה כבר חודשיים ויותר בעניין אחרי שוועדה מטעמו קבעה שיש לבטל את הסדר של קווים נפרדים אלה.

בארה"ב של שנות החמישים ותחילת השישים כאשר התמהמהו הרשויות המקומיות לאכוף את הנסיעה המשותפת לשחורים ולבנים בקווי אוטובוס שלח הממשל הפדראלי את חיילי המשמר הלאומי לקווים לאכוף את ההוראה. הוראה חד משמעית של השר לאגד תעצור את כדור השלג הזה כבר עכשיו.