לא איוולת אלא קשיי הבנה לא שלנו אלא שלכם שם ב"הארץ"

גם יהודה בן מאיר נפל לתסמונת "אי ההבנה" של עיתון הארץ. בכתבתו (הארץ 25.4.10) חוזר וטען בן מאיר על כל העובדות שלגביהם אין מחלוקת:

1.      ענת קם אינה מרגלת אבל מגיע לה עונש חומר

2.      הארץ נהג באחריות כאשר העביר את הכתבה של אורי בלאו לאישור הצנזורה

3.      ראש השב"כ נהג באחריות כאשר נמנע מלעצור את בלאו והסתפק בהסכם אתו

4.      לכל גוף במדינה יש את התפקיד שלו, הכתב לקבל מסמכים גנובים, הארץ לפרסם אותם והשב"כ לשמור על בטחון המדינה

ולעצם העניין, לא בן מאיר, לא שוקן ולא שורה של כתבים מ"הארץ" מבינים את מה שמדברים אליהם בע"פ וגם בכתב.

הביקורת הנוקבת על עיתון הארץ היא בכך שהוא מגבה את העיתונאי בלאו אשר מחזיק ברשותו חומר גנוב אשר עלול לסכן את חיילי צה"ל. זו עברית פשוטה אבל משום מה אנשי "הארץ" מתקשים בהבנתה. שוב ושוב הם חוזרים על המנטרות של "עיתונות חופשית" ו"זכות הציבור לדעת" ושוב ושוב הם אינם עונים לשאלה מדוע מסרב בלאו בגיבוי הארץ להחזיר רכוש גנוב?

אז גם לבן יהודה וגם לכתבים הבאים של הארץ שימשיכו מן הסתם בכתבות ה"מטעם" שלהם... אנו מבקשים תשובה פשוטה וישירה: מדוע רכוש גנוב ועוד כזה שמסכן חיילי צה"ל לא מושב לבעליו ? עכשיו זה ברור? צריך פעם נוספת?

ואל יתפלא "הארץ" כי נוטשים אותו מנויים נאמנים כאלה של שנים רבות, כאלה שאינם ימניים. ובן מאיר אנו הנוטשים את העיתון איננו סובלים מאיוולת, אתה וחבריך פשוט סובלים מקשיי הבנה בסיסיים.


ועוד באותו עניין
http://www.global-report.com/drori/a342737-מה-הנהלת-עיתון-הארץ-אינה-מבינה
http://www.global-report.com/drori/a342731-חופש-העיתונות-וחופש-המדינה-להגן-על-עצמה
http://www.global-report.com/drori/a342723-אמינות-עיתונאית-בעיתון-הארץ