לזכרו של האלוף ישראל טל, טליק
איני בן מחזורו של האלוף ישראל טל או אפילו פקוד ישיר שלו. הבדלי הגילים בינינו הם הבדלים של דור ויותר אבל כמו הרבה חיילי שריון שמעתי את שמו ודמותו המרשימה נישאה בפי כל במהלך שרותי הצבאי. אני רוצה להתייחס לחוויה אישית שהייתה לי אתו לפני כארבע שנים וחצי.
איני בן מחזורו של האלוף ישראל טל או אפילו פקוד ישיר שלו. הבדלי הגילים בינינו הם הבדלים של דור ויותר אבל כמו הרבה חיילי שריון שמעתי את שמו ודמותו המרשימה נישאה בפי כל במהלך שרותי הצבאי.
היות ורבים וטובים החיים בינינו הכירו אותו באופן אישי הם בודאי יספרו על טליק איש הצבא, טליק השריונר, טליק הממציא וטליק הפילוסוף. אני רוצה להתייחס לחוויה אישית שהייתה לי אתו לפני כארבע שנים וחצי.
השנה הייתה 2006 בתחילתה עת בה אמצעי התקשורת , עיתונאים ו"מומחים" (מטעם עצמם) חבטו ללא רחם בחיל השריון, יצרו תורות חדשות בדבר עליונותו של חיל האוויר והוכיחו באותות ובמופתים כי ההכרעה הצבאית תעשה ע"י כוחות מיוחדים. היו אף שהגדילו עשות וטענו כי היקף הכוחות המיוחדים בצה"ל קטן ויש להגדילו משמעותית על חשבון הכוח המשוריין. לאווירת ה"עליהום" הזו הצטרפו גם מפקדים בכירים בצבא כולל אלו שנאלצו להתפטר לאחר מלחמת לבנון השנייה בגלל קוצר הראייה שלהם וכשלון תפיסתם.
מכל מקום כמי שהיה חייל במלחמת יום הכיפורים היו (ועדיין ישנם אצלי) עמדות אחרות. בעיני התמרון היבשתי חשוב ורק באמצעותו ניתן להשיג הכרעה. לא התעייפתי להביע את עמדותיי בשנים שקדמו למלחמת לבנון השנייה בכל פורום ובכל הזדמנות שרק ניתנה לי. לעתים הרגשתי כקול קורא במדבר ולעתים כאותו ילד הצועק "המלך עירום" ואין שומע.
העיתון דה מרקר בסדרת כתבות בתחילת 2006 נתן במה למשמיצי השריון ולתומכי הגישה בחוסר נחיצותו. איש חיל האוויר שמואל גורדון טען כי פיתוח והצטיידות בטנק המרכבה סימן 4 שאביו מ מולידו היה ישראל טל הוא בזבוז כספים ויש להעבירם לחיל האוויר. גם שלמה אראל איש חיל הים טען שיש להעביר את המשאבים מהצטיידות בטנקי מרכבה לספינות של חיל הים.
לשמחתי מאמר התגובה שלי שעורך העיתון נתן לו את הכותרת "לא צוללות ולא מטוסים - אלא דווקא טנקים" התפרסם בדה-מרקר ב-7 בפברואר 2006, במאמר שבכותרת המשנה שלו כתבתי: "ללא כוח משוריין לא ניתן יהיה להבטיח בטחון. בניגוד לגורדון ואראל אני מאמין שהטנק לבדו אינו מספיק, ותפישת הביטחון הנכונה מחייבת שילוב של מערכות נשק ולא השענות על זרוע אחת בלבד".
בערב חזרתי לביתי וחיכתה לי הודעה שאדם בשם ישראל טל מחפש אותי ויצלצל מאוחר יותר. כמובן שלא קישרתי בין טליק לבין משאיר ההודעה. לאחר כשעה שוב צלצל הטלפון בביתי והתבקשתי לטלפון לישראל טל המחפש אותי. עדיין לא ירד לי האסימון רק כאשר עניתי לשיחה ושמעתי את קולו המחוספס של טליק הבנתי שזכיתי לכבוד גדול, שיחה אישית עם טליק. בשיחה החמיא לי טליק על המאמר וביקש להיפגש אתי במשרדו בקריה בת"א. האמת שהייתי נפעם, על מה אוכל לדבר עם האלוף ישראל טל? מה אני ומה כישורי מולו אבל לטליק לא מסרבים. קבלתי את ההזמנה ולאחר מספר ימים התייצבתי במשרדו בקריה. פגשתי שם אדם מבוגר יותר ממה שזכרתי מימי הצבא, מעט מתקשה בדיבור בגלל אירוע שעבר אבל צלול ובהיר מחשבה. בתחילת השיחה הוא סיפר לי על עצמי, מסתבר שעשה "תחקיר" עלי בעזרת חברים ורצה להכיר את מי שתומך בטנקים שהוא גם ד"ר באוניברסיטה (ביטוי שלו) וגם אינו חושש להתעמת עם גדולי המבקרים של חיל השריון. מעט אכזבה חשתי בקולו כאשר נודע לו שאפילו אינני טנקיסט אלא בסך הכול חרמ"שניק שגדל בחיל השריון... אבל הוא נשאר מנומס והיה לו ממש חשוב להבין כיצד גיבשתי את עמדותי. סיפרתי לו מעט על הניסיון האישי שלי במלחמת יום הכיפורים ועל ראייתי את חשיבות הטנקים במלחמה וגם לאחריה. בדיעבד אולי דווקא היותי לא טנקיסט חיזקה את עמדתי "הלא משוחדת". לאחר שסיפק את הסקרנות שלו לגבי מניעי סיפר לי על חוויותיו ממלחמת העולם השנייה, על פרויקט המרכבה תוך שהוא מדגים את יכולותיו באמצעות דגם מוקטן של הטנק שהיה מונח לפניו על השולחן. ניכר היה שטנק המרכבה הוא "הבייבי" שלו פשוט כמשמעו. הזכרתי לו הרצאה ששמעתי ממנו כעשרים וחמש שנה קודם לכן עת הוזמן להרצות בפני קורס מ"פים שהייתי חניכו וכמה התלהבות הייתה בקולו עת סיפר על מרכיבים כאלו ואחרים של הטנק שהגה.
בסיום שיחתנו עמד על כך שיקראו למפקד פרויקט המרכבה (קצין בדרגת תא"ל) כדי שיכיר אותי ויערוך לי סיבוב במפעל הייצור של הטנק. כל ניסיוני למנוע את התייצבותו של אותו תא"ל לכבודי לא עזרו, טליק עמד על כך וכל שנותר לי להצטנף בכיסאי במבוכה.
נפרדנו תוך שאני מבטיח לו שאשלח לו עותק מספרי "פלוגה י' בסופה" המספר על קורותיה של פלוגת חרמ"ש במלחמת יום הכיפורים ובו מוזכר בנו קצין השריון יאיר שנפצע באזור לחימת הפלוגה וטופל ע"י החובש הפלוגתי שלנו.
מאז הייתה לנו שיחת טלפון נוספת באותו עניין ולאחר מכן פרצה מלחמת לבנון השנייה שהוכיחה (בדם לצערי) שכל נבואות הזעם שלי התאמתו אחת לאחת.
בערב ראש השנה קראתי בהתרגשות על פטירתו של האלוף ישראל טל, מר שריון שדורות של לוחמים התחנכו על ברכיו ותרומתו לביטחון ישראל היא כפי הנראה מהגדולה ביותר שזכה לה אדם בודד בישראל.
יהי זכרו ברוך.
קורות חייו של האלוף ישראל טל כפי שפרסם דובר צה"ל:
אלוף במיל' ישראל טל "טליק" נולד בישראל ב-1924.
בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי. במסגרת הבריגדה היהודית לחם בחזית האיטלקית בקרבות מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1946 הצטרף לשורות ה"הגנה" ושימש כמדריך למקלעים בינוניים.
במלחמת העצמאות היה מפקד מחלקה בחטיבת "גבעתי" ובמסגרתה לחם בקרבות לפתיחת הדרך לירושלים, בכלל זה במבצע "נחשון". במאי 1948 הועבר לחטיבת "עודד" והיה למפקד פלוגה. בקרבות עשרת הימים לחם במסגרת חטיבה 7 והשתתף במבצע "דקל" לכיבוש נצרת ולשחרור הגליל המערבי. לקראת סוף המלחמה הועבר לחזית הדרום והשתתף במבצע "חורב" ובמבצע "עובדה".
לאחר מלחמת העצמאות היה למדריך בקורס מפקדי גדודים.
בשנת 1951 התמנה למפקד גדוד בחטיבת "גבעתי" ולמפקד בית הספר לחי"ר.
בשנת 1952 התמנה לראש מטה פיקוד ההדרכה.
בשנת 1955 התמנה למפקד בית הספר לקצינים.
במערכת סיני בשנת 1956 פיקד על חטיבת חי"ר ולחם בקרב על מתחם אום כתף-אבו עגילה.
בין השנים 1959-1956 שימש כסגן מפקד גייסות השריון.
בשנת 1960 התמנה למפקד חטיבה 7.
בשנת 1961 זכה לראשונה בפרס ביטחון ישראל.
בשנת 1964 התמנה למפקד גייסות השריון (גי"ש) והשתתף במערכה על מקורות המים בחזית הצפון.
במלחמת ששת הימים פיקד על אוגדת שריון אשר לחמה בחזית הדרום נגד האויב המצרי. האוגדה בראשותו לחמה בציר הצפוני בסיני, הבקיעה את המתחם המצרי בגזרת רפיח-אל-עריש והגיעה עד לתעלת סואץ.
בשנת 1969 פרש מתפקידו כמפקד גייסות השריון והתמנה לאחראי על פיתוח וייצור כלי רכב קרביים במשרד הביטחון.
בשנת 1972 הוחזר לשירות פעיל בצה"ל והתמנה לראש אג"ם.
בשנת 1973 התמנה לסגן הרמטכ"ל.
בשנת 1973 זכה בשנית בפרס ביטחון ישראל.
במלחמת יום כיפור נשלח לפיקוד הדרום כדי לסייע בניהול הלחימה בחזית המצרית. גשר הגלילים, ששימש את צה"ל לחציית תעלת סואץ, היה פרי פיתוחו.
בשנת 1974 פרש משירות פעיל בצה"ל.
לאחר שירותו הצבאי מונה לעוזר שר הביטחון ובמסגרת תפקידו היה אחראי על פיתוח אמצעי לחימה, בראשם 'טנק המרכבה'.
בשנת 1978 הוחזר לשירות צבאי לשם הכנת תוכנית ארגונית חדשה עבור צה"ל שעיקרה הקמת מפקדת חילות השדה.
אלוף במיל' ישראל טל "טליק" נפטר ביום ד', כ"ט באלול התש"ע, 8 בספטמבר 2010.
מבחר כתבות שכתבתי בשנים שלפני מלחמת לבנון השנייה ואחריה בנושא:
http://www.global-report.com/drori/a3195-דרורי-עפר-מקונספציה-לקונספציה-בתוך-מערכות-ת-א-משרד-הביטחון-ההוצאה-לאור-גיליון-407-יוני-2006-ע-56-59 (נכתב כשנתיים לפני המלחמה והתפרסם במערכות חודש לפניה)
http://www.global-report.com/drori/a3360-הטנק-כוח-חשוב-במערכה
http://www.global-report.com/drori/a192239-כישלון-מלחמת-לבנון-קשור-באופן-הדוק-לאי-הפעלת-הכוח-הקרקעי-במלחמה
http://www.global-report.com/drori/a3524-חשבון-נפש-ומסקנה-בסופו
http://www.global-report.com/drori/a3495-הגדודים-החוד-והחנית-של-צה-ל
http://www.global-report.com/drori/a3494-דרורי-עפר-אין-הכרעה-מן-האוויר-בלבד-בתוך-שריון-ביטאון-עמותת-יד-לשריון-גיליון-25-מארס-2007-ע-16
http://www.global-report.com/drori/a3425-שתיקת-הקצינים
http://www.global-report.com/drori/a3242-השריון-חיוני-ונחוץ-כך-גם-הצי-ד
http://www.global-report.com/drori/a3182-רצון-מציאות-וחזון