טקס חנוכת "מבוא מידב" ע"ש עמנואל מידב, שבט משואות ירושלים

מתוך אתר יזכור
עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב29.11.1947- על חלוקת הארץ לשתי מדינות והטלת המצור על העיר העתיקה, התנדב עמנואל לצאת כמורה ומדריך אל העיר העתיקה והשפיע על כמה מחבריו לעשות כמוהו. בעיר העתיקה אירגן בית-מלאכה קטן לחפצי-אמנות, מקצוע שהיה חביב עליו מנעוריו. הוא השתתף באופן פעיל בהגנת העיר העתיקה ואירגן את חניכיו הצעירים ואימנם לפעולות-הגנה. ב3.3.1948-, בהיוודע לו על אסון שקרה במשפחתו בחיפה, קיבל לראשונה רשות לצאת את העיר העתיקה, אך כשכבר היה בשיירה היוצאת ראה לפתע כי הבריטים אסרו את מפקד העיר העתיקה והוא החליט לחזור. להוריו כתב: "אבא, אמא יקרים, סלחו לי על הברירה היחידה שהיתה לי ועל ההחלטה להישאר בעיר העתיקה. בלילה בכיתי וחרקתי שן. עבר עלי ליל בלהות כי לא ידעתי משהו מכם. כשאצא, אחר לא יבוא במקומי, ואין לי שום רשות מוסרית לעזוב".
עם החמרת המצב בעיר העתיקה היה לאחד מעמודי-התווך של הגנתה העקשנית, התנגד בכוח לחיפושי נשק-מגן על-ידי הבריטים והצליח באומץ-לבו להעלימו מעיניהם. הוא נפצע קשה בשעת הנחת מוקשים בשטח שנפרץ על-ידי הערבים ומת ביום י' באייר תש"ח, 19.5.1948 בעיר העתיקה בירושלים. לאחר שנפל הועלה לדרגת סגן.