וגר זאב עם כבש
|
האסון ביערות הכרמל מעורר שוב את השאלה, מדוע בני האדם מוצאים יכולת לדבר אחד עם השני ולתת כתף רק ברגעי אסון ?
רבות נכתב על האסון בדליקה ביערות הכרמל ובכל זאת מעבר לצער הרב של כולנו על הנספים באסון אי אפשר שלא להזכיר את הרוח המיוחדת ששרתה במקום בעת ההתגייסות של חלק ממדינות העולם לסייע לנו בכיבוי השריפה.
בצילומי הכיבוי היה ניתן להבחין באופן חריג למדי במטוסים רוסיים ולצדם מטוסים יווניים, מטוסים טורקיים (שהגיעו ממדינתם מבלי שהתבקשו), מטוסים ישראלים וצוותים אוויריים של בריטניה, קפריסין, שוויץ, ספרד, קרואטיה, אז'רביג'אן, צרפת וגם מטוס אמריקני אחד. גם על הקרקע שהו בכפיפה אחת כבאים ישראלים ולצדם כבאים בולגרים, כבאים ירדנים וכבאים פלסטינאים (בודאי היו נוספים ששכחתי).
לצד ההרמוניה האנושית אי אפשר היה שלא לשאול מדוע בני האדם מוצאים יכולת לדבר אחד עם השני ולתת כתף רק ברגעי אסון, מדוע הרוח הטובה וההתגייסות הרב מדינתית אינה מתקיימת בעתות שלום. לצד המשימה הדחופה של בניית שרותי כבאות מודרניים ואיכותיים במדינה טוב היה אם ניתן היה לנצל את המומנטום הזה לשיפור היחסים בינינו לבין מדינות העולם ובמיוחד שכנינו.
טקס פרידה של חיל האוויר לצוותי המטוסים הזרים שהשתתפו בסיוע לכיבוי הדליקה (צילום: דו"צ)