זריקת אבנים כמוה כירי
לאחרונה רבו מקרי זריקת האבנים על כלי רכב ישראלים ביהודה ושומרון.
בין אם זו תחילתה של אינתיפאדה שלישית ובין אם "סתם" החרפת המצב ברור כי
הנזק שעלול להיגרם מפגיעת אבן במכונית נוסעת ובאנשים הנמצאים בה חמור ביותר.
משום מה מתייחסים הרשויות כולל גורמי הביטחון בקלות מסוימת כלפי תופעת
יידויי האבנים לעומת מחבלים היורים על כלי רכב. הוראות הפתיחה באש מאוד ברורות
לגבי מחבלים היורים על כלי רכב בעוד שלגבי יידויי אבנים יש קלות בלתי נסבלת.
אבן יכולה לגרום לנזק דומה לכדור שנורה. ראוי היה שההתייחסות תהיה דומה
גם בתגובה המידית וגם בענישה. נער בן 15 שיורה על כלי רכב עלול להיפגע ואף להיהרג מאש
נגדית של כוחותינו. זה המצב שצריך להיות כאשר אותו נער זורק אבנים. יתכן שתגובה
ראויה והוראות ברורות לטיפול במצבים כאלה יגרמו להרתעה מסוימת ויתכן שלא בכל מצב
התעלמות ממשליכי אבנים או תגובה מתונה כלפיהם אינה צודקת ואף מעודדת את הצד השני
להמשיך באלימות מסוכנת זו.