אכיפת החוק אסור לה שתהיה סלקטיבית

פסיקת הבג"צ אתמול (25 ביוני 2013) חורגת לדעתי הרבה מעבר לאיסור פתיחת מרכול כזה או אחר בשבת בתל אביב. אני רואה  בפסיקת בג"צ קריאת התעוררות למוסדות הציבור והשלטון בארץ לכבד את החוק ובעיקר איסור מוחלט לאכיפה סלקטיבית של החוק.

מה שניבדל בין ממלכה הנשלטת ע"י שליט יחיד שרואה במדינה אחוזתו הפרטית לבין מדינה דמוקרטית הפועלת מתוקף חוק אינו קיום חוק או חוקה. הנבדל והקובע הוא שמירת החוק ואכיפתו ע"י הגורמים הממונים על כך. ספר החוקים יכולים להכיל מערכת טקסט משוכללת, מאוזנת ומנוסחת בקפדנות אבל מה שקובע כיצד החברה נראית היא שמירת על אותה מערכת חוקים.

נדמה לי שהחלטת בג"צ מאתמול בעצם אומרת למוסדות השלטון והציבור בארץ "לא עוד". לא עוד אפליה באכיפה, לא עוד קביעה שרירותית של יחידים איזה חוק ייאכף ואיזה לא ובעיקר קובעת את השוויון של כל אזרחי המדינה בפני החוק כולל אלה האמונים לשמור על קיום החוק.

לפני שנים רבות היה משרד ממשלתי שראשו החליט שהוא אינו אוכף את חוק שעות עבודה ומנוחה, אותו משרד נמנע במוצהר לשלוח פקחים לשמירה על קיום החוק. אותו משרד והעומד בראשו נתפסו ע"י הציבור "הנאור" בארץ כגורם "פתוח", "מודרני" ו"נאור" שמצא את הדרך האלגנטית למנוע כפייה ולהיטיב עם הציבור. כמה מאמרים פורסמו לזכות "החדשנות" שלו ולדרך "האלגנטית" שלו ביצירת מצב העוקף את החוק במקום לאכוף אותו.

אין כאן עניין דתי כלל ואפילו לא עניין יהודי, יש כאן שמירה על שלטון החוק ושמירה על כיבוד החוק. יש כאן הבנה מעמיקה וחברתית של בית המשפט העליון שלא ניתן להמשיך עם שיטת ה"ישראבלוף" בה החוק אומר דבר אחד והממונים על אכיפתו עושים את ההיפך.

אני מקווה שקביעת בג"צ תחלחל לכל תחומי חיינו גם אם עירית תל אביב תחליט בחוק העזר המקומי שלה לאפשר לבתי קפה ומסעדות לפעול בשבת.