דיבור אמתי וברור טוב גם במדינאות
|
שפה דיפלומטית לא תמיד מתאימה
אתמול בצירוף מקרים
לא מתוכנן נשאו שני פוליטיקאים ישראלים נאומים. ראש הממשלה נאם באו"ם ושר
האוצר נאם בפרלמנט ההונגרי.
כללי הטקס
והדיפלומטיה היו מחייבים מן הסתם נאומים סחרחרים, פתלתלים שיותר משיש בהם אין בהם.
לשמחתי גם נתניהו וגם לפיד (מן הסתם לא בתיאום) בחרו לדבר בשפה ברורה שאינה
מעורפלת ובניסוח שאינו דיפלומטי. נתניהו אמר כי אם העולם יעמוד מנגד ויאפשר לאירן
להתחמש בנשק גרעיני תאלץ ישראל ואפילו לבדה למנוע מצב זה. לפיד בהופיעו כאורח
בפרלמנט ההונגרי הזכיר את השלט "אין כניסה ליהודים ולכלבים" שהיה בפתח הפרלמנט
ובעוד מוסדות ציבור בהונגריה, הוא גם ציין שלצד מעשי הזוועה של הנאצים לא טמנו
ההונגרים את ידם במרדפים אחרי יהודים והיו נלהבים באנטישמיות שלהם.
חכמים, מנוסים ומתורבתים
ביננו יגידו בוודאי שאין זו כיבוד המארחים, שלדיפלומטיה יש שפה משלה וקודים משלה
בהם אתה אומר "לא מנעו" אתה מתכוון "לרצחו באכזריות"
וכיו"ב מילים מכובסות.
יש מצבים בהם גם
מדינאים צריכים לדבר בשפת בני אדם ולא בשפת דיפלומטים, ככה נהיה בטוחים שיבינו
אותנו ואת כוונותינו. אני אישית מעדיף שפה ברורה על פני שפה מעורפלת אבל כמו תמיד
המבחן הסופי הוא במעשים ולא בדיבורים מכל סוג שהם.