ל"מחיר" יש שם ועבר וקוראים לו סבא אייזיק
שלשום שמעתי ברדיו
שיחה מרגשת עם פנחס רוטנברג בנו של אייזיק רוטנברג ז"ל שנרצח ב 31 במארס 1994
ע"י שני פועלי בניין פלסטינאים שאתם עבד.
אייזיק שרד את השואה
לאחר שהיה במחנה המוות סוביבור והיה מהמעטים שהצליח לברוח מהמחנה אבל נתפס
ע"י עוזרי הנאצים הפולנים אשר עינו אותו תחת שביים. בתום המלחמה הצליח אייזיק
לעלות לארץ, להקים משפחה ואף להילחם במלחמת העצמאות ולשרוד גם אותה.
אייזיק לדברי בנו היה
איש עמל, איש עבודת כפיים אשר היה יוצא מידי בוקר לעבודתו כאיש ישר דרך ומביא
פרנסה למשפחה שהקים.
גם אחרי שפרש לגמלאות
לא היה יכול להישאר בבית והיה יוצא מידי יום למספר שעות לעבודת הכפיים בבנייה שכה
אהב.
ב 31 במארס 1994 באתר
הבנייה שבו עבד, כרע אייזיק על ברכיו בתיקון צינור ברצפה. שני בני עוולה פלסטינאים
ניצלו את הרגע שהוא כפוף ופניו אל הרצפה וקמו עליו עם גרזנים ורצחו אותו נפש במכות
גרזן בראשו.
סבא אייזיק לא שרד את
המכות לאחר ששרד את איימי השואה ומלחמת העצמאות.
רוצחיו בני העוולה
נתפסו ונשפטו למאסר עולם. במשפט סיפרו כי רצח אייזיק היה "כרטיס הכניסה"
שלהם לארגון הטרור.
תשע עשרה שנה לאחר
הרצח המזעזע שחררה מדינת ישראל את אחד מרוצחיו לחופשי.