לא חמיצות אלא כישלון ותסכול

לאחרונה עושים אמצעי התקשורת שימוש במילה "חמיצות" לתיאור האווירה בציבור עם הכרזת הפסקת האש האחרונה. לי נראה שאין מדובר בחמיצות שהיא מילה קלה לתיאור המצב הנוכחי אליו נקלענו, אלא תחושה של כישלון, אכזבה של האזרחים ותחושה של תסכול קשה.

הציבור ואני ביניהם מתקשה להבין כיצד בתום מערכה של חמישים יום מול ארגון טרור המונה כשבעה עשר אלף איש איננו משיגים הכרעה צבאית וגם איננו משיגים הרתעה ראויה. צה"ל הגדול, המצויד במיטב הנשק עם לוחמים מעולים הנכונים להקריב נפשם מנגד כפי שראינו במהלך המבצע הקרקעי לא מצליח לגבור על ארגון טרור קטן. הסיבות פחות חשובות, השורה האחרונה היא החשובה.

יתכן אומנם, כפי שגילינו רק בתום זמן מסיום מלחמת לבנון השנייה, שההרתעה תושג בעתיד. יתכן שלוקח זמן הן לארגוני טרור ובעיקר לאזרחי מדינת הטרור להכיר ולהבין את עוצמת הנזק שנגרם להם וחוסר הכדאיות בסיבוב נוסף אבל נכון לעכשיו המצב שונה.

איני יודע מי ניצח ומי הפסיד אבל נכון לעכשיו מדינת ישראל אינה המנצחת המובהקת בעימות. הפסקת האש לא הוכרזה בעקבות לחץ בלתי פוסק של החמאס ממועצת הביטחון להפסיק את הירי של ישראל עליו. הציבור בישראל גילה אורך רוח ועמידה ראויים לכל שבח אבל גם היא נשחקה מעט בימים האחרונים של המבצע. דווקא בשבוע האחרון עת הצליח צה"ל בעזרת השב"כ לסכל מספר ראשי טרור, דווקא עכשיו עת התחיל חיל האוויר להפיל בתים רבי קומות בעזה, דווקא עכשיו הוחלט על הפסקת אש, לא חמיצות אלא כישלון.

כבר כתבתי בתחילת המלחמה כי מנהיגי החמאס הם בני מוות גם בתום המבצע, אם שעות בלבד אחרי הכרזה על הפסקת האש מופיע א-זהר בכיכרות בעזה ואחריו הנייה ללא כל חשש המשמעות היא אחת, אין למנהיגי החמאס פחד על חייהם מאתנו ומכאן שגם הרתעה לא קיימת. אפילו נסראללה מנהיג החיזבאללה לא מעז להופיע בציבור כבר שמונה שנים מחשש להתנקשות שלנו בו ודווקא הנייה וחבר מרעיו עושים זאת ללא כל מורא שעות אחרי הכרזה על הפסקת האש. הציבור היה מצפה לפגיעה צבאית בבמת המכובדים במסיבת "הניצחון" שלהם אתמול בלילה אבל אנחנו, כנראה משיקולים של "מה יגיד העולם" או משיקולים של מוסר מערבי מדומה לא עשינו זאת.

מדינה לא יכולה לסמוך רק על אמירות מנהיגיה כי נצחנו, הצבור צריך להרגיש זאת. אם צריך מסיבת עיתונאים כדי להסביר לציבור כי נצחנו, הניצחון לא קיים לפחות תודעתית, והראייה כשישים אחוז מהציבור לא חושבים שניצחנו (בסקר שערך ערוץ 10 אתמול, 27 באוגוסט 2014). הדברים כאמור יכולים להשתנות בעתיד אבל התחושה בציבור שמתבססת על קריאת מציאות נכונה בהווה צריכה להדאיג את כולנו ובמיוחד את מנהיגינו.