חִסּוּן
וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר הִצְטַנֵּן הָאֲוִיר,
וְיִרְבּוּ נְגִיפֵי הַשַּׁפַּעַת וְיִהְיוּ כָּחֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.
אָז יָצְתָה בַּת קוֹל מִקֻּפּוֹת הַחוֹלִים וְתִקְרָא:
בּוֹאוּ לְהִתְחַסֵּן!
וְלֹא שָׁעָה הָעָם לִקְרִיאַת הַהַשְׁכָּמָה,
וְאִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
וְהָעָם קְצַר-רְאוּת וּמַרְבֶּה רַהַב.
וְרַק כַּמָּה זְקֵנִים וּקְשִׁישִׁים צָבְאוּ עַל הַמִּרְפָּאוֹת,
וְרֹב הָעָם מָצְאוּ לָהֶם תֵּרוּצִים –
זֶה אוֹמֵר חָסִין אֲנִי,
וְזֶה אוֹמֵר לֹא יִקְרֶה לִי כְּדָבָר זֶה.
נִמְצָא גַּם מִי שֶׁאָמַר "לֹא יִהְיֶה כְּלוּם כִּי אֵין כְּלוּם".
וְהַזְּמַן נוֹקֵף.
וַיַּעַל הַנְּגִיף עַל כָּל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל,
וַיְהִי מַכֶּה בָּם חֲלָלִים אֲחָדִים,
וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.
וְיִזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיֹאמְרוּ:
הָבוּ לָנוּ חִסּוּנִים וְנֵלְכָה נִתְחַסֵּנָּה.
וַיְּקוֹשְׁשׁוּ קֻפּוֹת הַחוֹלִים עוֹד חִסּוּנִים
וַיָּחֵלוּ לִפְקֹד אוֹתָן גַּם מִי אֲשֶׁר זִלְזְלוּ בַּקְּרִיאוֹת.
וְיַעֲבֹר עַל הַמֶּדְיָה גַּל שֶׁל חֲדָשׁוֹת אֲחֵרוֹת
וְיִנָּגְפוּ הַנְּגִיפִים מִפְּנֵיהֶן.
וְיִשְׁקְטוּ חַדְשׁוֹת הַשַּׁפַּעַת עַד לַשָּׁנָה הַבָּאָה.
וַיָּעַל פֶּתַע נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה וְיֹאמַר: הִנְנִי פֹּה!
וְיֶתֶר דִּבְרֵי הַנְּגִיפִים הַלֹּא הֵם כְּתוּבִים
בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל נְגִיפֵי הָעוֹלָם.
שאול
ח' בשבט ה'תש"ף
3 בפברואר 2020