גניבה וגניבת דעת

מבלי קשר אם אתה תומך ב"כחול לבן" או מתנגד לה האירוע שחווינו אתמול בחטף בו ראש מפלגה מתכחש לבוחריו (למעלה ממיליון) ובוחר בצד ההפוך של עמדתו מעורר סלידה ושאט נפש. רעיונות ודעות בפוליטיקה הישראלית לוקים בהונאה, סיאוב וציניות. כל בגידה בציבור הבוחרים שלך, ואין דרך לכנות את מה שעשה גנץ אתמול אלא בגידה בציבור וגנבת דעת, היא משחיתה לא רק בעשייתה ובבוגדנותה אלא ביכולת האופטימית של האזרח הפשוט להאמין באנשים פוליטיים ובטח במנהיגים.

גנץ הוא דוגמא נוספת בשרשרת של אנשי צבא שנחשבו כערכיים והפכו לפוליטיקאים נמוכים וציניים שמילה שלהם אינה מילה והשקר הוא בן בריתם.

מפלגת ד"ש הזכורה לשמצה בעיני ויגאל ידין שעמד בראשה הובילו את הדרך ומאז קמו לנו מפלגות שנטעו ציפיות בלב ציבור רחב והתפרקו תוך זניחת ערכיהם.

כמה חבל שציבור שלם מאמין שוב ושוב לפוליטיקאים שמשנים את עמדותיהם ודעותיהם ללא כל התחייבות למערכת הערכים שהובילה אותם כשתמיד כביכול טובת הציבור והמדינה לנגד עיניהם. פעם זו "אחדות" מזויפת, פעם זו "שעת חרום" ופעם זו "קורונה מאיימת".

הנביא ישעיהו כתב: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים..." כפשוטו! וגם גניבת דעת היא גניבה.