כפי שיורו אותך גדולי הדור
|
(101) השאלה המרכזית שצריכה להישאל האם ציבור שלם לא צריך להפעיל שיקול דעת משלו על דברים שאינם בתחום ההלכה? האם ציבור שלם צריך לקבל כל הנחייה מאיש שאינו בעל ידע בתחום המסוים?
משפט זה נפוץ ביותר במגזר החרדי אשר מבטל מעצמו כל זכות החלטה ומעביר את ההחלטה לידי גדולי הדור. אם היה מדובר על פסיקה הלכתית הנשענת על עולם של ידע תלמודי, בקיאות שאין למעלה ממנה בראשונים ובאחרונים, שליטה ללא מיצרים בשולחן ערוך, יש הגיון רב. אתה פונה למומחה בתחום וברוב המקרים אתה מקבל את עמדתו.
אבל מה קורה כאשר אתה נדרש לשאלה שאינה בתחום מומחיותו של גדול הדור? המציאות מראה שיש מגזרים רחבים המקבלים עליהם את פסיקת גדול הדור גם בנושאים שאינם בתחום מומחיותו. אפשר לטעון שאדם גדול מביא שיקולים רחבים ביותר בעת קבלת החלטה אבל לעתים תפיסה זו מביאה נזק כבד לציבור שלם לא רק של מאמיניו.
הרב קנייבסקי נחשב גדול הדור בטח בציבור הליטאי בזרם החרדי. כאשר התחילה המגפה וניתנו הנחיות ברורות הן של משרד הבריאות והן של ראש הממשלה בדבר נחיצות הבידוד, הימנעות ממניינים, סגירת בתי כנסת וכו', הציבור שביצע ללא תהיות את ההנחיות, אף שבכאב גדול, היה הציבור הדתי לאומי וכמובן גם הציור החילוני ברובו שגם בו היו חריגים. כאשר נשאל הרב קנייבסקי בעניין סגירת תלמודי תורה, הוא הורה להשאיר אותם פתוחים (מוצש"ק, 13 במארס 2020).
עברו שבועיים המגפה גברה והתפשטה במיוחד בשכונות חרדיות אשר לא קיימו כלל את כללי הבידוד ואז פרסם הרב הנחייה הפוכה בדבר החשיבות של הבידוד ושמירתו ואף כינה את מי שלא שומע במצוותו כחייב בדין רודף.
יש שיאמרו שהרב היה צריך את השבועיים האלו כדי להפנים את הדברים, יש שיאמרו שהמראות המזעזעים בשכונות החרדיות בניו-יורק בהם נפטרים רבים לא מובאים לקבורה ונשמרים במשאיות קירור ענקיות באין מי שיקבור אותם שכנעו אותו והכריעו את הכף.
השאלה המרכזית שצריכה להישאל האם ציבור שלם לא צריך להפעיל שיקול דעת משלו על דברים שאינם בתחום ההלכה? האם ציבור שלם צריך לקבל כל הנחייה מאיש שאינו בעל ידע בתחום המסוים?
התשובה בעיני ברורה.
אחרי מלחמת ששת הימים נשאל הגאון רבי שלמה יוסף זוין מחבר ועורך האנציקלופדיה התלמודית שאלה לגבי החזרת שטחים. ענה הרב זוין "לכו אל מפקדי הצבא, זה תחום מומחיותם והם ידעו להשיב".
גדולי דור אמיתיים יודעים לעשות את ההפרדה הנדרשת.