פֹּה מֵתִים כָּל כָּךְ בְּשֶׁקֶט

פֹּה מֵתִים כָּל כָּךְ בְּשֶׁקֶט

"פֹּה, בְּבַיִת זֶה, מֵתִים כָּל כָּךְ בְּשֶׁקֶט..."

(מתוך "אל תתנו להם רובים", נתן אלתרמן, 1934)

לַמָּךְ וְלַזָּקֵן – אָנוּ פֹּה חוֹמַת מָגֵן!

(מתוך "בין גבולות", חיים חפר, מארס 1945)

קשישים רבים מתו מקורונה בבתי אבות

(מן העיתונות, אפריל 2020)

קָשִׁישׁ בְּתוֹךְ חֶדֶר

וְחֶדֶר בַּסֶּגֶר –

כָּךְ בָּתֵּי הָאָבוֹת בְּלִי מִשְׁעָן;

בַּעֲרֹב שֶׁל חַיָּיו

אֵין פֹּה מִי שֶׁחַיָּב

לְהַתְווֹת הַטִּפּוּל וּלְאָן.

כָּךְ לְעֵת דִּמְדּוּמִים

בְּמִמְסַד אֲטוּמִים

וּקְשִׁישִׁים אֶל מוֹתָם מַגִּיעִים;

הֵם בְּשֶׁקֶט מֵתִים

וְהֵם לֹא מְעַטִּים,

חַלָּשִׁים, יְגֵעִים וּפְגִיעִים.

לְכָבוֹד רְאוּיִים

בְּשִׁלְהֵי שְׁנוֹת חַיִּים

עַל שָׁנִים שֶׁעָמְלוּ וְטָרְחוּ;

אֵיפֹה כָּל הַמָּגֵן

גַּם לַמָּךְ, לַזָּקֵן,

לְכָל מִי שֶׁחַיָּיו הִתְאָרְכוּ.

בִּפְנֵי מִי עוֹד נָלִין

אִם מַנְהִיג בַּטְּרַקְלִין

עַל עַצְמוֹ מְסָרֵב לֶאֱכֹף;

בְּעוֹד עַמְּךָ שׁוֹאֵל

עַל מַנְהִיג שֶׁגּוֹאֵל –

יֵעָלְמוּ הַקְּשִׁישִׁים מִן הַנּוֹף.

שאול

ט"ז בניסן התש"ף

10 באפריל 2020