סבא, מה עשית לפני עשר שנים ?

עפר דרורי 27.05.2020 23:37
בונים שולחן

בונים שולחן


(106) כל ראשיה וחבריה של כחול לבן שותפים לגניבת הדעת הגדולה בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל # שתיקת הכבשים של כל משתפי הפעולה מהליכוד.



מאז הבחירות האחרונות ובמיוחד מאז הקמת הממשלה אני רואה ומרגיש שבר ערכי גדול במדינה. אין כאן "ניצחון" לימין או לשמאל יש כאן הפסד ענק למדינה.

בחירות מסתיימות בתוצאות, או שהמפלגה שבחרת בה מנצחת או שהיא מפסידה, זה לא כיף להיות בצד המפסיד אבל אלו הכללים ונכון לקבלם בלי קשר לתוצאה. הבחירות האחרונות הסתיימו בהכרעה לא ברורה והניסיונות לאחדות חיוביים מהסיבה שגם בסיבוב הרביעי לא הייתה מושגת כפי הנראה תוצאה שונה.

הבעיה המרכזית שקשה לי אתה מאוד אלו הצעדים שנעשו במהלך הניסיונות לאיחוד ולהקמת ממשלה, שורה של צעדים שהורסים כל חלקה טובה בציבוריות בישראל לפחות כפי שהיה נהוג ומקובל. הפוליטיקה היא לא מקום קל אבל בהחלט אין צורך להיות חסר ערכים כדי להצליח בה. אתן כמה דוגמאות לתחושותיי.

כחול לבן בראשות גנץ נבחרה בעיקר בגלל הבטחתה להחליף את נתניהו כראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום. מנהיגי כחול לבן חזרו שוב ושוב עד כמה לא אפשרי מבחינתם להיות תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום. התוצאה של חיבור של כחול לבן לנתניהו היא הפרה של כל הבטחה שנתנו אנשיה, גנץ, אשכנזי, טרופר ואחרים למיליון ויותר בוחרים. כל ראשיה וחבריה של כחול לבן שותפים לגניבת הדעת הגדולה בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל. התשובה של הגנבים, "הכל עדיף על בחירות רביעיות".

הליכוד אפשר לנתניהו להפוך את המשטר שלנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. סדרה של חוקים שונו כדי להבטיח אישית את שרידותו של נתניהו, הומצא רעיון של ראש ממשלה חליפי (משל היה חלק חילוף במכונית) שכל תפקידו למנוע מצב בו נתניהו בעת הרוטציה יהפוך לשר ובהוראת החוק על ראש הממשלה תהיה חובה לפטרו כי שר לא יכול לכהן עם כתבי אישום. אם דוגמא זו לא מספיקה באה סדרת המינויים של נתניהו והוכיחה. מי שנבחרו הם הנאמנים לו אישית, בלי קשר ליכולתם, לכישוריהם ולהבנתם במשרד אליו נבחרו. דיקטטורה היא שיטה בא ראש המערכת ממנה את הנאמנים לו למשרות בכירות בלי קשר לכישוריהם. זה בדיוק מה שקרה כאן. הומצאו משרדים מגוחכים, מונו להם ראשים מגוחכים והכל כדי לשמר את הטירוף הזה ולהשיג תמיכה בכנסת. הבעיה אינה רק של נתניהו, הבעיה היא עם כל החבורה המקיפה אותו שמן הסתם רואה את מה שציבור שלם רואה ומשתפנת. שתיקת הכבשים זו מחמאה לכל משתפי הפעולה מהליכוד, מכחול לבן ועוד.

חברי כנסת חסרי בושה הפועלים בכלנתריזם (כן, היה פעם ח"כ בשם כזה) טהור ללא שמץ התלבטות, חברי כנסת עוקרים ממפלגות האם שלהם רק כדי להשיג משרד ממשלתי, ברוב המקרים משרד לענייני כלום. אין בושה ואין מצמוץ. ככה אורלי לוי אבקסיס שכבר הייתה בכל מפלגה אפשרית בכנסת, עברה מימין לשמאל וחוזר חלילה, אופורטוניזם מהמעלה הראשונה. ככה גם עמיר פרץ שהעמיד את מפלגתו הכושלת למכירה ערכית ומעשית וככה ח"כ איציק שמולי שחשבתי שיש בו ערכים וגם הוא כמו אבקסיס קפץ על עגלת הכיבודים בלי למצמץ.

כל חסרי הבושה האלו חושבים שאנחנו שוכחים, שחדשות המחר ימחקו את חדשות האתמול אבל בגידה ערכית בהיקפים כאלו לא תשכח. גם השרה האתיופית הראשונה שכולנו אמורים להתרגש בעת השבעתה, גם היא נפלה בסחי הפוליטי, היא אכן למדה משהו בישראל, לוליינות פוליטית שלא מביישת את האקרובטים בקרקס, אבל לה מותר, היא מייצגת קהילה, היא נלחמת עבורם וממש ממש אין לה אינטרס אישי, בושה וכלימה. יש תור ארוך של לוליינים חסרי עכבות וחסרי בושה. כן גם את מי שרצינו לאהוב, חילי טרופר, איש העקרונות, תורם הכליה, שחשבתי לאחר קריאת ספרו ומשנתו שהוא אדם משכמו ומעלה וגיליתי שאין הוא שונה מכל האפסים האחרים. נוטש את עקרונותיו ומצטרף לממשלה שרק אתמול הסביר בכל במה תקשורתית כמה זה אסון להתחבר לראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום והנה, פוף, הכל לגיטימי, משרת שר משכרת והאידאולוגיה פורחת באוויר! נשכח את זה? לא!

רפי פרץ המיוסר נטש את חבריו בימינה כדי להיות שר. מי שהוזעק להציל את המפדל של פעם הוכיח שהוא טירון פוליטי, מנהיג ברמה נמוכה ומסתבר גם חסר חוט שדרה.

גם אנשי העקרונות הימנים שנשבעו שלא ישבו עם נתניהו כי זה לא מוסרי, זה לא הגיוני, נטשו בבהלה את העקרונות כדי להנות מתפקיד, איך הם שבינם לבין ראש הממשלה יש ממש איבה, שברחו מלשכתו איך הם מעיזים, יועז הנדל המרבה בכתיבה לכאורה ערכית מבייש את כל מה שהוא ייצג רק אתמול, המראה החיצוני הנאה לא מוחק את הכיעור הפנימי. כנ"ל חברו האוזר שגם הוא נמלט מנתניהו אחרי שהכירו מקרוב, פתאום מוחק את עקרונותיו וחוזר למקום ממנו ברח, בושה.

יש עוד שמות לא מוכרים שקפצו על גל ההצלחה, או ערקו ממפלגתם או נשארו במפלגתם שנטשה את דרכה הכל בהתאם לרווח האישי, שום דבר עקרוני, הכל אישי ותועלתי.

בימים אלו סיימתי לקרוא את ספרו של פאלאדה "בארצי הזרה לי", ספר מטלטל המביא את סיפורו של האזרח הקטן מול מדינה ומפלגה דורסניים. אנחנו לא גרמניה, אנחנו דמוקרטיה ובכל זאת ניתן להרוס דמוקרטיה ולהפוך אותה לדיקטטורה גם בדרכים דמוקרטיות.

שינוי החוקים והתאמתם לרצונו של אדם אחד, מינויים של שרים על פי מדד הנאמנות האישית שלהם למנהיג, כל אלה הם מסימניה הבולטים של הדיקטטורה. גם ההשתלחות הבלתי פוסקת בבית המשפט ביועץ המשפטי לממשלה, כולם מייצגים חזות של דיקטטורה. יש פסקי דין שגם אני האזרח הקטן איני אוהב, גם אני חשוב שבית המשפט העליון שכח לעתים שהוא בית משפט עליון של מדינת ישראל ולא איזה בית משפט של האום ועדיין ההתנהלות וההתקפות כולן מתוזמרות ע"י אדם אחד המואשם בשחיתות אישית הם מסממני הדיקטטורה, זה מה שאנו רוצים כאן? מה תעשו כל מלחכי הפנכה יום אחרי שנתניהו לא יהיה בשלטון והסיבה כלל לא חשובה? איך תסבירו את ההתנהגות שלכם? מה תגידו? שוב ושוב שהכל לגיטימי רק כדי למנוע בחירות רביעיות? מישהו יקבל את זה? מישהו ישכח את הסחי והמדמנה שבחרתם להשתכשך בהם?

ועכשיו לתחילת הדברים, אין לי ספק שילדינו ובעיקר נכדנו ישפטו אותנו. עוד עשר שנים חלק מנכדי יהיו בעלי זכות בחירה, בגיל הצבא ואז ביום בהיר אחד כאשר יבינו באיזה מצב הייתה המדינה בשנת 2020 וכיצד התנהגו נבחריה הם ישאלו ובצדק, מה אתה סבא עשית כדי למנוע את השחיתות הזו? מה אגיד? שהלכתי לבחור בתחושת קבס? שחשבתי להכניס פתק לבן או פתק שעליו אכתוב במחאה "מושחתים נמאסתם" ופתק זה ייזרק לפח של וועדת הקלפי היות ואינו חוקי?

מה עלי לעשות כדי שתהיה לי תשובה ראויה לבושה הזו שאני כאזרח המדינה שותף לה. מה אענה לנכדי עוד עשר שנים? האם קל יותר להבין את המפגינים בצרפת שעלו על הבסטיליה בקלשונים ב-1789 ודרשו צדק, כנראה שהם "הנבערים" הבינו דבר או שניים שאנו כלל לא מבינים.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה