הנאמן שאינו נאמן
|
(114) "הנאמן" שאינו נאמן הוכיח את עצמו שוב והצדדים הניצים? מה להם ולנו, הם ימשכו לריב ואנחנו נמשיך לשלם את המחיר.
השבוע נזכרתי במסגרת הוויכוחים האין סופיים על משכו של תקציב המדינה, בהסכם שבין מפלגת הליכוד ל"כחול לבן". תקציב לשנה (לייתר דיוק ל-3 חודשים) או תקציב לשנתיים (כלומר שנה ו-3 חודשים).
כבר אז אחרי הבחירות השלישיות (מי סופר?) היה ברור שאיש לא מאמין לרעהו, נוסחה חקיקה חדשה כדי לסנדל את היריב תוך יצירת מעמד חדש של נבחרים חסיני חוק. מפלגת "כחול לבן" העסיקה יועצים משפטיים מוכשרים כדי לנסח חוזה שלא יאפשר ליריב לא לקיים את הכתוב, "מוזר", התלוננו הבריות, אתה מנסח חוזה עם שותף עתידי? אנשי כחול לבן התנצלו וסיפרו שיש יותר מדי מקרים בהם ראש הממשלה הפר הסכמים בלי הנד עפעף, מכל מקום הגיע הרגע שכנראה גם הניסוחים המשפטיים לא נתנו מענה והיה צורך בנאמן שיערב לקיום ההסכם, אישיות חיצונית בעלת "דיגנטי" שמילה שלה היא מילה. בהעדר יעקב נאמן שהלך לעולמו פנו הצדדים לעבריין המורשע דרעי. האישיות בעלת ה"דיגנטי" התקבלה ע"י שני הצדדים והוא הכריז מעל כל במה אפשרית אפילו בסביבת העיר רמלה כי הוא ערב לשמירת ההסכם.
וכך כאשר הבטחתו של דרעי בכיסם יצאה הממשלה "הצרה" לדרכה. לא עברו ימים רבים וממשלת "הפיוס" הלאומית שהתגלתה כצפוי כממשלת מריבה ומבולקה, לא עמדה בהסכמים עליהם חתמה רק אתמול. בצר להם פנו אנשי כחול לבן ל"נאמן".
ומה עשה הנאמן, הודיע בראש חוצות שאין הוא נאמן כלל וכי לא יעלה על הדעת לקיים בחירות נוספות כי הליכוד החליט שאינו רוצה לקיים את ההסכם בסעיף הדן בתקציב המדינה שעליו התחייב שיהיה בן שנתיים.
הנאמן שאינו נאמן הוכיח את עצמו שוב והצדדים הניצים? מה להם ולנו, הם ימשכו לריב ואנחנו נמשיך לשלם את המחיר.