חמתו של תמוז, אילנה ברנשטיין, זמורה ביתן, 2021, 224 עמודים
|
(535) פרוזה
עירונית מתחתנת עם בן הכפר. ביום החתונה היא מקבלת רגליים קרות והשעות שלפני החתונה הופכות לסיוט. גסות הרוח של משפחת החתן, החבר הקודם שלה מהעיר ועוד ועוד אירועים וזיכרונות משפיעים עליה קשות והיא נכנסת לקיפאון.
ברנשטיין מעבירה יפה את התחושה הקשה בת נמצאת הכלה ערב טקס החתונה, כל כך מוצלח עד שהשפיעה עלי בחוסר השקט שלה. מבחינה ספרותית היא השיגה את המטרה אבל האם הקורא הממוצע רוצה חוסר שקט בחייו?
הוספת תגובה