צה"ל כמדיניות לא מוכן לדון באירועי גבורה מהעבר (תגובה לכתבה במקור ראשון 23 ביוני 2023)

טוב שניתן מקום בעיתון לסגן דב גינזבורג ולמעשה גבורתו. כמייסד אתר הגבורה ומנהלו אני רוצה להדגיש שיש עוד מקרים בצה"ל בשנותיו השונות בו ביצעו מעשי גבורה מסוג זה ואחרים ולא זכו להכרה. הבעיה המרכזית ששווה להציף אותה היא אחרת לגמרי. צה"ל כמדיניות לא מוכן לדון באירועי גבורה מהעבר בלי קשר אם יש לגביהם מידע או לא. כאשר פנה אלי רזי יהל לפני מספר חודשים תיארתי בפניו את המציאות ואף ציינתי בפניו שאם וכאשר יענה מלשכת הרמטכ"ל התשובה תתחיל במילים "כחלוף הזמן..." לא טעיתי, לא כי נתנה לי נבואה אלא משום שאני טפלתי ומטפל בעוד עשרות מקרים בו נעשו מעשי גבורה בעבר והמערכת לא מוכנה לדון בהם בהווה.

מכיוון שמשפחות וחברים של גיבורים פונים אלי תדיר אני מסביר להם את המצב הקשה והמגמתי בו צה"ל פועל כדי לצמצם את תסכולן מראש. עיקר הבעיה נוצרה אחרי מלחמת יום כיפורים בו החליט אז הרמטכ"ל גור לא לאפשר כל התייחסות למעשי גבורה שאירעו במלחמה מחשש של הצפה ואי יכולת לחקור את העובדות בעת שהצבא היה עסוק בשיקומו. המציאות הראתה שיש מספר רב של מעשי גבורה שניתן בקלות רבה להגיע לחקר האמת, בין כי נותרו אנשים חיים שיכולים להעיד, נותרו מסמכים שנכתבו בסמוך לאירוע ועוד. צה"ל אימץ את הנחיית הרמטכ"ל שניתנה לגבי מלחמת יום הכיפורים כחוק והוא מפעיל אותה על כל מקרי העבר. החלטה שרירותית זו יוצרת עוול כבד ללוחמים ולבני משפחותיהם וגם פגיעה גדולה במורשת הגבורה והקרב של חיילי צה"ל. יתרה מזו בגלל מצב זה מקרים בודדים של מעשי גבורה זוכים להוקרה בדמות תעודת הערכה של הרמטכ"ל. ראשית תעודת הערכה אינה צל"ש או עיטור מבחינת חשיבותה, שנית, היו מקרים שמקבלי תעודת ההערכה קיבלו אותה שלא כדין מבלי לעמוד בקריטריונים של שקיפות ואחידות. רק לאחרונה חילק הרמטכ"ל תעודות מסוג זה, התעודה מכובדת אבל אינה צל"ש ובמקביל היא מוענקת רק למי שמצא דרך ללשכה מה שמרבית הציבור לא זוכה לו. אנשים קיבלו תעודה כי לצד גבורתם יש להם את היכולת להגיע לראש המערכת גם כאשר במוכח מעשי הגבורה שהיה נופל ברמתו (עפ"י חוות דעת של צה"ל עצמו) ממעשי גבורה של לוחמים אחרים שאין להם את הקשרים להגיע לראש הפירמידה.

לא ארחיב כאן אבל יש לי מידע שנאסף בכשני עשורים במסגרת תפקידי כמייסד ומנהל אתר הגבורה שראוי שיוצף בציבור לא כדי לנגח ולבקר אלא כדי ליצור שינוי מהותי. כל הפניות שלי לגורמים הרלוונטיים נענו באותו פתיח "כחלוף הזמן..." יש לדעת שמרבית צבאות העולם לא מתביישים להוקיר מעשי גבורה גם אחרי עשרות רבות של שנים. כך נוהג הצבא האמריקני, האנגלי ועוד. איני מדבר על ערעור על מעשי גבורה שנבחנו ע"י הוועדה הרלוונטית אלא על מעשי גבורה שלא הגיעו כלל לדיון בוועדה המוסמכת לכך.

רואי היה שצה"ל היה משנה את גישתו כלפי הגיבורים ושני משפחותיהם.