התייחסות ל"רסיסי גבורה" פרויקט מיוחד של מקור ראשון בתאריך 27 באוקטובר 2023
|
(264) התייחסות למוסף "רסיסי גבורה"
ראשית ברכות לעיתון שבחר לעלות על הנס מעשי גבורה
שאירעו במלחמת חרבות ברזל בהתבסס על איסוף מידע חלקי מראיונות ומכתבות בתקשורת
האחרת. יש לזכור שיש פער בין מעשי גבורה כפי שהם מצטיירים בעיני הציבור לבין אותם
מעשי גבורה הנדרשים לעמוד במבחן ועדות הקובעות זכאות לעיטורים וצל"שים, ועדות
המורכבות מאנשי מקצוע, בפועל מפקדים בכירים עם רקע קרבי ונדרשות גם להשוות בין
מעשי גבורה שונים.
ההחלטה להעניק צל"ש או עיטור מורכבת, ולא רק
אחרי מלחמת יום הכיפורים בה הוענקו 582 עיטורים וצל"שים. המטרה הראשונית של
הענקת צל"ש היא הערכה אישית למקבל הצל"ש כהערכה על מעשה גבורתו. המטרה
השנייה היא יצירת נורמה בציבור החיילים לגבי עשייה שהיא "רצויה" מן
יצירת סף של "ממני תראו וכן תעשו".
אני לא רואה הרבה דמיון בין מלחמת יום הכיפורים
למלחמת חרבות הברזל. ההפתעה אכן דומה אבל כמי שחוקר את מלחמות ישראל אני מוצא
דמיון רב יותר למלחמת העצמאות. כיבוש יישובים שלמים, רצח שיטתי של תושבים, התעללות
בגופות, ועוד ועוד. עוד מוקדם לסכם את הדברים, אני מניח שרובנו עוד לא מבין מה
בדיוק התרחש שם ולא רק במישור העובדתי. הדמיון למעשה הנבלה של הנאצים גדול ולא רק
בשימוש במילים אלא ברצון הטוטלי להרוג ולאבד. אין ספק שלוועדות הצל"שים שלאחר
המלחמה תהיה עבודה רבה, גם לוועדה הצה"לית שתבחן את מעשי הגבורה של החיילים
וגם של הוועדה המשטרתית שלצד הבחינה הברורה של השוטרים, לוחמי מג"ב
והימ"ם הם אלו שאמונים על בחינת מעשי גבורה של אזרחים. בעיני כבר בשלב זה,
מלחמת חרבות הברזל תהדהד בתוכנו עשרות שנים אף יותר ממלחמת יום הכיפורים.
הלוואי והייתי יכול לנחם את עצמי ולהגיד כי נלמד
את הלקח לעתיד, לא ניפול שבי לקונספציה, נהיה בטוחים "שאירוע כזה לא יקרה
יותר" ועוד מילים שאינן משקפות את המציאות.