בִּמְחוֹזוֹת הַטֶּבַח

שאול נגר 14.12.2023 20:25
בִּמְחוֹזוֹת הַטֶּבַח - חרבות ברזל


הטבח ההמוני והנורא במחוזות הדרום ביום שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, עוד יהדהד דורות על דורות. אנחנו במלחמה צודקת, ובכרסם של המחבלים עדיין כמאה וארבעים חטופים, לאחר שכמאה שוחררו עד כה. האם נזכה לראות את סופה של המלחמה ואת שובם של כלל החטופים שנותרו בשבי? ותשובתי כמנהל האתר: כן!



בִּמְחוֹזוֹת הַטֶּבַח

 

קוּם לֵךְ לְךָ אֶל מְחוֹזוֹת הַטֶּבַח, וּבָאתָ אֶל עֶשְׂרוֹת הַיִּשּׁוּבִים –

אֶל הַקִּבּוּצִים וְאֶל הֶעָרִים וְאֶל הַמּוֹשָׁבִים שֶׁהָיוּ נוֹשָׁבִים,

וּבָהֶם בְּאֵרִי וּכְפַר עַזָּה, וּשְׂדֵרוֹת וָאֳפָקִים וּנְתִיב הָעֲשָׂרָה,

אֶל הַיִּשּׁוּבִים אֲלֵיהֶם פָּרְצוּ הַמְּרַצְּחִים בְּיֶרִי וּבִדְהָרָה,

וְהָלַכְתָּ אֶל אֲתַר מְסִבַּת נוֹבָה לְיַד רֵעִים, בְּחֵיק הַטֶּבַע,

מָקוֹם בּוֹ חָגְגוּ אַלְפֵי צְעִירִים בְּרִקּוּד, בְּגִיל וּבְצֶבַע,

וּבְעֵינֶיךָ תִּרְאֶה, בְּבָתִּים, בַּחֲצֵרוֹת וּבַשָּׂדוֹת, מֵעַל אֶלֶף גּוּפוֹת שֶׁל נִרְצָחִים,

בָּהֶן שֶׁל מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת, תִּינוֹקוֹת, יְלָדִים, נְעָרִים וּנְעָרוֹת, אֲחָיוֹת וְאַחִים,

תּוֹשָׁבִים וְאוֹרְחִים וְעוֹבְדִים זָרִים, הוֹרִים, מְבֻגָּרִים וּזְקֵנִים,

שֶׁבַּיּוֹם הָאָרוּר הַהוּא הֻתְקְפוּ פֶּתַע בְּאַכְזָרִיּוּת, וְהֵמָּה חַסְרֵי אוֹנִים.

וּפְזוּרוֹת הַגּוּפוֹת בְּחֵיק הַטֶּבַע, בַּבָּתִּים, בַּמַמָּ"דִים, בַּשְּׁבִילִים וּבַגִּנּוֹת שֶׁפָּרְחוּ,

הַגּוּפוֹת שֶׁל בְּנֵי אֱנוֹשׁ שֶׁבִּקְּשׁוּ רַק לִחְיוֹת חַיֵּיהֶם וְלִיצֹר, וּבְבֵיתָם הִתְהַלְּכוּ,

בָּהֶן גּוּפוֹת שְׂרוּפוֹת, שֶׁל מִי שֶׁנִּשְׂרְפוּ בְּעוֹדָם בַּחַיִּים, גּוּפוֹת שֶׁטֻּמְּאוּ וְהֻשְׁחֲתוּ,

גּוּפוֹת שֶׁל צְעִירוֹת וְנָשִׁים שֶׁנֶּאֶנְסוּ בִּידֵי רַבִּים וְחֻלְּלוּ וְנִרְצְחוּ בִּידֵי מִי שֶׁשָּׁעֲטוּ,

גּוּפוֹת כְּפוּתוֹת, גּוּפוֹת כְּרוּתוֹת אֵבָרִים, מְשֻׁסְּפוֹת צַוָּאר וּמְרֻטָּשׁוֹת,

גּוּפוֹת שֶׁלֹּא נִתָּן לְזַהוֹתָן, שֶׁל בְּנֵי אָדָם בְּבֹקֶר חַג שֶׁנֶּאֶבְקוּ נוֹאָשׁוֹת,

גּוּפוֹת שֶׁל מִי שֶׁנֶּאֶבְקוּ בְּטוֹבְחִים, שֶׁנֶּאֶבְקוּ לְהַצִּיל חֲבֵרִים וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה,

שֶׁל מִי שֶׁהִתְיַשְּׁבוּ בַּסְּפָר וְרָצוּ לִחְיוֹת וְלִיצֹר בְּשַׁלְוָה וְלָגוּר בְּבִטְחָה,

 

וּבְלֵב הַכָּאוֹס, פְּרִי תִּכְנוּן הַשָּׂטָן, מֵאוֹת נֶחְטְפוּ כְּשָׁלָל מִלְחָמָה,

וּלְאֶרֶץ אוֹיֵב הוּבְלוּ, לְנֹכַח עֵינַיִם מְלֵאוֹת תַּדְהֵמָה,

וּמִמַּצְלֵמוֹת הַמְּרַצְּחִים תִּרְאֶה גַּם אֶת מִקְּצָת מִן הַחֲטוּפוֹת וְהַחֲטוּפִים,

תִּינוֹקוֹת וִילָדִים, נְעָרִים וּמְבֻגָּרִים וּזְקֵנִים וּזְקֵנוֹת שֶׁנִּתְּקוּ מִן הַנּוֹפִים,

וְלֹא חָמְלוּ הַחוֹטְפִים גַּם עַל חוֹלִים וְחוֹלוֹת וְנָכִים וְנָכוֹת וְאַף נָשִׁים הָרוֹת,

שֶׁנִּלְקְחוּ בְּאַלִּימוּת לְתוֹכְכֵי הָאֹפֶל לְהַחְבִּיאָם בַּמִּסְתָּרִים וּבְמַעֲמַקֵּי מִנְהָרוֹת.

 

וְרָאִיתָ אֶת הַבָּתִּים הַשְּׂרוּפִים וְהַמְּנֻתָּצִים, אֶת הַחֻרְבָּן הַנּוֹרָא וְהַהֶרֶס,

שֶׁזָּרְעוּ הַמְּחַבְּלִים בְּכָל מָקוֹם אֵלָיו הִגִּיעוּ, חֲדוּרֵי שִׂטְנָה וְאֶרֶס,

וְרָאִיתָ אֶת שְׂרִידֵי הַבִּזָּה שֶׁפָּשְׂתָה בְּעִקְבוֹת הַפְּלִישָׁה וְהָרֶצַח,

וְאֶת מַבְּטֵי הַנָּקָם שֶׁל הַמְּחַבְּלִים עֲטוּיֵי סֶרֶט יָרֹק עַל מֵצַח,

וְרָאִיתָ אֶת מָה שֶׁהָיָה גַּן עֵדֶן שֶׁבָּנוּ הַמִּתְיַשְּׁבִים בְּזֵעַת אַפֵּיהֶם,

גַּן שֶׁנֶּחְרַב וְנֶהֱרַס עַד הַיְּסוֹד לְלֹא רַחֵם, וּבְמִדְרָךְ רַגְלֵי מְחַבְּלִים הִזְדַּהֵם,

וּגְרוֹנְךָ יִשְׁתַּנֵּק וְהַמֹּחַ יְסָרֵב לְהַאֲמִין לַמַּרְאוֹת וּלְרֵיחַ הַמָּוֶת שֶׁפָּשַׁט בָּאֲוִיר,

וְכָל מַעֲשֵׂה טֵרוֹר רַב נִפְגָּעִים בֶּעָבָר יִהְיֶה כְּאַיִן וּלְעֻמָּתָם יַחְוִיר.

 

פָּסְקוּ הַחַיִּים בְּרַבִּים מִן הַיִּשּׁוּבִים שֶׁהֻתְקְפוּ בַּחֲמַת רֶצַח,

וְחֶרְדַּת קִיּוּם אָפְפָה אֶת הַנּוֹתָרִים בִּשְׁעוֹת הַתְּקִיפָה שֶׁדָּמוּ לָנֶצַח,

וְקָמוּ תּוֹשָׁבִים לֹא מְעַטִּים, בְּעֹז וּבְאֹמֶץ נְדִירִים, לְהִלָּחֵם וּלְקַדֵּם פְּנֵי הָרָעָה,

וְלָחֲמוּ בְּנֶשֶׁק דַּל לְהַצִּיל כָּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר מוּל אַלְפֵי הַתּוֹקְפִים שֶׁפָּרְצוּ לְלֹא הַתְרָעָה,

בְּאִטִּיּוּת מְשַׁוַּעַת נֵעוֹר צַהַ"ל לְחַלֵּץ וּלְהָשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעְרָה,

לְאַתֵּר וּלְבַעֵר הַמְּרַצְּחִים שֶׁפָּלְשׁוּ, עַד שְׁאֵרִית מֵהֶם לֹא נוֹתְרָה.

עֶשְׂרִים רִבּוֹא תּוֹשָׁבִים, מֵאֲזוֹרֵי הַטֶּבַח וּמִגְּבוּל הַצָּפוֹן, נֶעֶקְרוּ מִבָּתֵּיהֶם נֹכַח הַסַּכָּנָה,

וְהַלְּחִימָה עוֹדֶנָּה בִּמְלוֹא עֻזָּהּ וְהַחֲזָרָה לַשִּׁגְרָה עֲדַיִן כְּמוֹ חַסְרַת תַּקָּנָה.

 

הָיוּ מִי שֶׁטָּחוּ עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת אֶת הָאוֹיֵב הַמַּר שֶׁלֹּא זָנַח אֶת זְמָמוֹ,

אוֹיֵב אַכְזָר שֶׁלֹּא חָדַל מִזְּמָמוֹ וּמִכַּוָּנוֹת הַזָּדוֹן דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ,

הָיוּ מִי שֶׁלְּרֶגַע הֻסְּחָה דַּעְתָּם מִן הַכּוֹנְנוּת וְהַמִּשְׁמָר הַתְּמִידִי הַמִּתְחַיְּבִים,

כַּמְּצֻיָּן בְּתוֹרַת הַלְּחִימָה וּבְהוֹרָאוֹת הַנִּלְמָדוֹת וּמְפֹרָטוֹת בַּכְּתוּבִים.

מַדּוּעַ בַּשֵּׁנִית נִתְפְּסוּ חַרְטֻמֵּי הַמּוֹדִיעִין בְּקוֹנְסֶפְּצִיָּה שְׁגוּיָה וּבְדִבְרֵי רַהַב,

מַדּוּעַ הָעוֹמְדִים בָּרֹאשׁ לֹא רָאוּ אֶת הָאוֹיֵב מַשְׁחִיז אֶת הַלַּהַב,

כֵּיצַד הָיְתָה לִמְשִׁסָּה קַלָּה גֶּדֶר הַגְּבוּל הַחֲכָמָה וַעֲתִירַת הַחַיְשָׁנִים?

מַדּוּעַ הֻשְׁתְּקוּ תַּצְפִּיתָנִיּוֹת וְדֻלְּלוּ הַכּוֹחוֹת בַּגְּבוּל בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים?

מַדּוּעַ לֹא נִצְּבוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם הַשּׁוֹמְרִים הַחִיּוּנִיִּים כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה?

מַדּוּעַ דָּבְקוּ הָאַחְרָאִים בְּתוֹרַת הֲגַנָּה וּלְחִימָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה נוֹשָׁנָה?

 

וְתִדַּד שְׁנָתְךָ מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם הָאָרוּר וְהַנּוֹרָא, שְׁאֵלוֹת יְצִיפוּךְ לְלֹא מַעֲנֶה,

"הַיְהִי קֵץ לַחֹשֶךְ? אִם-סוֹף לַמַּהְפֵּכָה?"* וְנַפְשְׁךָ הַמְּיֻסֶּרֶת רַק תּוֹסִיף וְתִתְעַנֶּה.

 

שאול

 

כ"ה בכסלו התשפ"ד

8 בדצמבר 2023

 

* מתוך "הרהורי לילה" של ביאליק



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה