מה ניתן ללמוד מקרב סן סימון

עפר דרורי 20.12.2023 03:44
מה ניתן ללמוד מקרב סן סימון - חרבות ברזל


(274) כאשר אתה מגיע לאפיסת כוחות והכוח שלך לפני שבירה, זה גם מצבו של האויב. המנצח הוא זה שמגייס עוד טיפת כוח ועמידה.



אחד הקרבות שהתפרסמו לאורך שנים היה הקרב לכיבוש קטמון ומנזר סן סימון לצידו. הקרב התחולל במסגרת מבצע 'יבוסי', שמטרתו הייתה יצירת רצף טריטוריאלי בירושלים וחיבור השכונות הדרומיות שהיו מבודדות על ידי מספר שכונות ערביות לשכונות במרכז. שכונת קטמון ומנזר סן סימון שכנו בשטח טופוגרפי שולט, שהערבים ניצלו לתקיפות של שכונות יהודיות, כמו היישוב מקור חיים. הניסיון הראשון לכיבוש המנזר התחולל בליל 27 באפריל 1948 על ידי כוח מחטיבת 'הראל' של הפלמ"ח. הכוח התגלה ונסוג לנקודת היציאה. הניסיון השני התחולל בלילה  30-29 באפריל, ובסיומו נכבשו המנזר וגם השכונה. הקרב היה קשה, עם הרבה מאוד נפגעים לכוח התוקף - למעלה משמונים פצועים ועשרים ואחד הרוגים. הקרב התפרסם, בין היתר, בשל השתתפותם של מפקדים בכירים לעתיד בצה"ל, כמו רפאל איתן (רפול) ודוד אלעזר (דדו). סיבה נוספת לפרסום הקרב הייתה אמירתו של בני מרשק: "כאשר יורד גשם ואתה נרטב, נרטב גם השכן שלך"; ומשמעותו היא: כאשר אתה מגיע לאפיסת כוחות והכוח שלך לפני שבירה, זה גם מצבו של האויב. המנצח הוא זה שמגייס עוד טיפת כוח ועמידה.[1],[2]

לאחר כיבוש מנזר סן סימון הותקפו הכוחות הנצורים היהודיים למעלה משבע התקפות נגד על ידי כוח ערבי שהיה גדול מהם בהרבה. בנקודת זמן מסוימת החליטו מפקדי הכוח לסגת, לאחר שמרבית הלוחמים היו פצועים והתחמושת כמעט אזלה. הפצועים באורח קל והבריאים עתידים היו לסגת לשכונות יהודיות, ואילו הפצועים קשה נועדו להתאבד על ידי פיצוץ המנזר על הפצועים שבו. בסופו של דבר, הערבים שגם הם ספגו אבדות כבדות, נסוגו ראשונים. מספר הפצועים והלחימה בשטח המנזר הביאו למעשי גבורה רבים.

עם התארכות הלחימה במלחמת חרבות ברזל נשמעות בציבור קריאות להפסיק את הלחימה, עפ"י מה שפורסם מנהיג החמאס דורש הפסקה זו כדי לקדם את עסקת שחרור החטופים. בנוסף היקף ההרוגים בלחימה והשוק שחווינו כולנו מאירועי ה-7 באוקטובר גם הם תורמים לסוג של דכדוך שרבים בארץ חווים. קרב סן סימון אף שהתארך רק יממה אחת יכול ללמד אותנו שכאשר אנו מרגישים שאפסו כוחותינו ויכולתנו להכריע את האויב האכזרי שניצב מולנו לא ברורה, יש להיזכר במשפט של בני מרשק אותו שמע מיצחק שדה.

כאשר אתה מגיע לאפיסת כוחות והכוח שלך לפני שבירה, זה גם מצבו של האויב. המנצח הוא זה שמגייס עוד טיפת כוח ועמידה.

משפט זה נכון כמעט תמיד במצבים קיצוניים ולדעתי מתאים מאוד למצב בו אנו נמצאים מול החמאס. במיוחד במצב הנוכחי בו איננו באפיסת כוחות ואיננו לפני שבירה ובכל זאת ראוי לזכור שלאורך הרוח שלנו במיוחד האזרחי יש תפקיד נכבד בניצחון.

 



[1] בני מרשק היה ה'פוליטרוק' של הגדוד הרביעי, מעין קצין תרבות של ימינו.

[2] א' חשביה, הקרב על סן סימון: קרב מופת שהכריע גורל ירושלים, 1973, עמ' 14.

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה