מָחָר בַּבֹּקֶר
הוותיקים שבינינו ודאי זוכרים את "שיר בוקר" הפטריוטי והמופלא של נתן אלתרמן (בֶּהָרִים כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת), שחובר אי-אז ב-1935-1934. בבית האחרון הוא כותב: "אִם קָשָׁה הִיא הַדֶּרֶךְ וּבוֹגֶדֶת, אִם גַּם לֹא אֶחָד יִפֹּל חָלָל, עַד עוֹלָם נֹאהַב אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת, אָנוּ לָךְ בַּקְּרָב וּבֶעָמָל!" שיר זה המוגש לכם כתוב לאותו לחן.
מָחָר בַּבֹּקֶר*
בֶּהָרִים
כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב יוֹקֶדֶת,
וּבַגְּבוּל
נִצַּת בְּעֹז הַקְּרָב,
אָנוּ
אוֹהֲבִים אוֹתְךָ מוֹלֶדֶת,
בַּמָּטוֹס,
בַּטַּנְק בְּיוֹם שָׁרָב.
מִמּוֹרְדוֹת
הַלְּבָנוֹן עַד קְצֵה רָפִיחַ,
נְגָרֵשׁ
אוֹיֵב, קָמִים וָצָר,
בְּיִשּׁוּב
חָרֵב חַיִּים נָפִיחַ,
אָנוּ
נְחַדֵּשׁ אֶת הַתּוֹצָר.
חֲטוּפֵינוּ
עַד אַחֲרוֹן נְשִׁיבָה,
וּגְבוּלֵנוּ
שׁוּב לֹא יִפָּרֵץ,
בָּעוֹטֵף
עוֹד בָּתִּים רַבִּים נָצִיבָה,
וּתְנוּבָה
נִקְטֹף שׁוּב מִכָּל עֵץ.
הַצָּפוֹן
הַנָּטוּשׁ שׁוּב נְשַׁקֵּמָה,
נַאֲדִיר
כָּל עִיר, מוֹשָׁב וּכְפָר,
מִצָּפוֹן
עַד יַרְכְּתֵי דָּרוֹמָה,
עַל
שַׁלְוָה נָגֵן שֶׁלֹּא תּוּפַר.
לְפָנֵינוּ
מִכְשׁוֹל אֶחָד בַּדֶּרֶךְ –
מֶמְשָׁלָה
חַסְרַת כִּוּוּן מֻבְחָר,
מִלְחָמָה
נִמְשֶׁכֶת כְּמוֹ בְּפָרֵךְ,
וְרַבָּהּ
הַדֶּרֶךְ לַמָּחָר.
אִם
קָשָׁה הִיא הַדֶּרֶךְ, אֵין לָהּ יַעַד,
מֶמְשָׁלָה
נַחֲלִיפָהּ לְאַלְתָּר,
כָּךְ
יִרְפָּא הָעָם, יַגִּיעַ סַעַד,
אָנוּ נְשַׁקֵּם אֶת
שֶׁנּוֹתַר.
שאול
י"ב באייר התשפ"ד
20 במאי 2024
* לפי "שיר בוקר" של נתן אלתרמן (בֶּהָרִים
כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת") ולחן של דניאל סמבורסקי