פרשנות | הטקס המרכזי לציון מלחמת יום הכיפורים בהר הרצל, אוקטובר 2024: טעויות חוזרות ואכזבות
|
(385) לאורך שנים אני מתריע על הבעייתיות שבהפרדה בין מקום המכובדים לבין המשפחות השכולות והחברים. מקומם של המשפחות הוא ליד קברי יקיריהם, והטקס צריך להתקיים בקרבתם, ולא בניכור מתוך אולם סגור וממוזג
הטקס המרכזי התקיים בהר הרצל כמדי שנה אתמול (14
באוקטובר 2024) ולצערי המארגנים חוזרים על אותן טעויות מהשנים האחרונות.
במשך עשרות שנים התקיים הטקס המרכזי בראש ההר
בחלקה העליונה של מלחמת יום הכיפורים, אחת מכמה חלקות בהר. הטקס היה צנוע,
המשתתפים כולל הבכירים ביותר היו בקרבת הקברים והמשפחות, תחת כיפת השמים, ולהוציא
מספר רב של נאומים טרחניים ואין סוף זרים, הוא התנהל בצורה טובה יחסית.
מאז שנפתח היכל הגבורה בכניסה לבית הקברות העבירו
את הטקס לשם כך שנוצר ניתוק פיזי בין הטקס למשפחות הנופלים הפזורות ברחבי ההר. בנוסף, בגלל המיקום והאולם הממוזג הסגור אופי הטקס השתנה והוא בפועל מין מופע
סגור, עם סרטוני וידאו (שמרבית המשפחות כלל לא רואות) ומשך הטקס התארך מחצי שעה
לשעה ויותר.
במצב שנוצר, ואתמול זה בלט שוב, אלפי המשפחות
ברחבי ההר עומדות חשופות לשמש הקופחת בעוד מאה עד מאתיים איש נמצאים באולם סגור
וממוזג, יושבים על כסאות נוחים וחלק מהמשפחות כלל לא יושבות.
הנשיא נשא דברים של טעם אבל זה אמור היה להספיק.
פתאום גילינו שיש לנו שר עבודה שאת שמו איני זוכר. השר נאם באריכות תוך שהוא מצטט
מהמקורות משל היינו בשיעור. השנה צרמה במיוחד העובדה שהשר המייצג את המפלגות
חרדיות שמרבית תומכיהם כלל לא מתגייסים לצבא ולכן דבריו בהקשר למלחמה הנוכחית היו
חלולים.
חלקה אחת הייתה מוצללת כנדרש והיא החלקה העליונה
בה התקיים הטקס בעבר ושם גם היה מקרן טלוויזיה. בכל שאר החלקות לא הייתה הצללה ולא
מקרן, לצד זאת יש לציין שחל שיפור מהטקסים בעבר בהן מערכת ההגברה הייתה נופלת בחלק
מהטקס משל היה זה טקס לסיום שנת פעילות בצופים.
שנים לא מעטות אני מעיר על הבעייתיות בהפרדה בין
מקום המכובדים לבין המשפחות השכולות והחברים. מקומם של המשפחות והחברים ליד קברי
היקרים להם, מקומו של הטקס צריך להיות אתם ולא משודר בניכור מתוך אולם סגור
וממוזג.
האם משהו ישתנה? כנראה שלא, משרד הבטחון האחראי
על הפקת הטקס עסוק בהחצנתו. לצד זאת נקודה חיובית למשרד הבטחון היא הטיפול בבית
הקברות עצמו, המקום מטופח, טובל בירק, דבר המכבד את המקום ומקל במעט את התחושה
העצובה הנלווית למבקרים במקום.