הַצְּעָקָה
עוד שנים ארוכות יחיה אתנו זכר הזוועה בשמחת תורה התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) – זוועת הרצח הנורא וההמוני של צעירים ומבוגרים, תינוקות וזקנים, הורים ומשפחות; זוועת החטיפה של חיים, פצועים וגופות חללים; זוועה שאין לה ולא תהיה לה כפרה עד אחרית הימים. עוד שנים ארוכות ננצור בלבנו את ההתעמרות בשבויים, את חילול גופות הנרצחים ואת מי שמתו בְּשִׁבְיָם. "מָה עוֹד לֹא נָתַנּוּ וְנִתֵּן" קרא בשעתו נתן אלתרמן ב"שיר בוקר" (1934 – 1935). מה עוד לא נתנו וניתן, חשו בליבם מאות אלפי הלוחמים בסדיר ובמילואים, אנשי כוחות הביטחון ומתנדבים רבים שחשו ללא היסוס לעצור את הטבח ולהלום במחבלים. כמעט שנה ורבע נמשכת הלחימה. החטופים שעודם בחיים, המתמעטים וכלים, עודם במנהרות חשוכות. היש עוד סיכוי להצילם? האם תגיע אליהם ואלינו בשורת חג האורים? כל שבוי או שבוייה שעדיין חיים היום – אין ביטחון שיחיו גם מחר! עלינו לפדותם עוד היום!