מה קורה לנו?

בשבוע הבא ימלאו שמונה עשרה חודשים למלחמת חרבות הברזל.

עד היום מלחמת העצמאות הייתה המלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה ומשכה היה  18 חודש ובתוכם חודשים רבים ללא לחימה עד להסכם הפסקת האש עם סוריה מה שהגדיר את סיומה הרשמי.

מלחמת חרבות ברזל עומדת להיות המלחמה הארוכה ביותר אבל מה רב ההבדל.

במלחמת העצמאות היה לנו צבא בהתהוות ובהקמה שלו ושל המדינה.

במלחמת חרבות ברזל הייתה לנו מדינה גדולה ומשגשגת.

במלחמת העצמאות היו לנו 12 חטיבות ובחרבות ברזל הרבה יותר מזה אבל אוגדות.

במלחמת העצמאות נלחמנו מול כל צבאות ערב וצבאות סדירים גם עם מדינות שלא היה לנו גבול משותף אתן.

במלחמת חרבות הברזל המלחמה העיקרית שלנו הייתה מול ארגון טרור שמנה 30 אלף אנשים, הרבה הרבה פחות מגודל צה"ל.

במלחמת העצמאות התחלנו עם אוכלוסייה של כשש מאות אלף איש ובחרבות ברזל כעשרה מיליון בני אדם.

במלחמת העצמאות ביקשו כל מדינות ערב בהם נלחמנו הפסקת אש ואנו הכתבנו את מרבית התנאים להפסקת הלחימה. במלחמת חרבות ברזל המצב כמעט הפוך, אנחנו אלו המבקשים תנאים מסוימים כמו החזרת החטופים ועוד. "הניצחון המוחלט" הוא בדיבורים. כאשר מדינה משיגה ניצחון מוחלט היא מכתיבה את התנאים לצד המפסיד, האם זהו המצב כיום?

במלחמת העצמאות, הציבור, הלוחמים והממשלה ראו את טובת המדינה לפני הכל ובחרבות ברזל? האזרחים שרצו לחזית ב-7 באוקטובר 2023, הלוחמים שהתייצבו ללא קריאה, רואים את טובת המדינה קודמת להם ולחייהם, והממשלה? והעומד בראשה? מה בעיניו הדבר החשוב ביותר? שרידותו האישית, זה ההבדל והכל נגזר מכך.