דור שני לשואה
ילדות בצל השואה
בתיה כהן 21.04.2009
היו לילות בהן היו צרחותיו של אבי קורעות את החושך. הייתי מתעוררת באחת, קפואה, לא מעיזה להזיז איבר, מנסה להיות לא מורגשת, לא להיות, לא להרגיש דבר. נשימותיה של אחותי הקטנה, העידו שאף היא ערה ואינה מעיזה לזוז ממקומה. בדממה מוחלטת היינו שומעות את קולה...