ממשיכים להפקיר את אזרחי הדרום

הזמן עובר ואזרחי הדרום ממשיכים להיות מופקרים. נכון יש ים של הצהרות, ואיומים, והודעות מטעם ראשינו הבכירים (אלה שראו לאויב לפני 40 שנה ויותר את הלבן של העיניים) בדבר "התגובה הקשה", ו"נחת זרוענו", "והם לא ישכחו".... וכו' וכו' מילים עד כדי כאב בטן אצל שונאינו.

הזמן עובר ופתרון איין ועכשיו מתחילים בשיחות ובגישושים ובהודנה ובתהדייה ושאר מילים בערבית שאיש אינו יודע את משמעותם.

פעם מנהיגי המדינה הכירו על פה את הביטוי המקראי "הבא להרגך השכם להרגו" והיום "הבא להרגך השכם לפטפטו".

פעם ההרתעה הייתה מונח מרכזי בתפיסת הביטחון שלנו והיום אפילו לא מנסים לשמר אותה שלא לדבר על לייצר אותה.

פעם אם לא הצלחת למנוע פגיעה לפחות הבהרת לצד השני את המחיר. אם נהרגו לנו חיילים בקו התעלה, מטוסינו הפציצו בעורף האויב ובעריו, מפעלים, ציוד, מחנות צבא מכל הבא ליד ללמדך שלכל פגיעה יש מחיר. והיום "ניסיונות הדברות"  והכנסת כל ישובי עוטף עזה למקלטים ולמרחבים אטומים (שאינם...).

למי שלא שם לב תפישת הביטחון של המדינה היא טכנולוגית. העולם הפך להי-טק וגם אנחנו יודעים. יורים עלינו קסאמים ? מדענינו יפתחו לנו טיל נגד קסאם, זה ייקח שנתיים ויותר, זה לא ימנע ירי על שדרות אבל פתרון טכנולוגי יהיה ובינתיים אזרחי הדרום מתבקשים להתאזר בסבלנות.

ועד שכיפת הברזל תושלם, יעברו המחבלים לירי פצצות מרגמה שכידוע אינם באפיון של כיפת ברזל. מה נעשה ? האם נתקוף חס וחלילה ? לא ! נשלח את מדענינו לפתח אמצעי טכנולוגי כנגד פצצות מרגמה, ייקח שנתיים, ייקח שלוש, אזרחי הדרום מתבקשים להתאזר בסבלנות.

ועד שיגמר הפיתוח יתחילו לירות עלינו קטיושות, לא רק מהצפון אלא גם מהדרום, מה נעשה אולי נפנה למדענים האמריקאים שיפתחו לנו טכנולוגיה חדשה ישנה, זו שכבר זנחנו לפני כעשרים שנה כי חזר השקט לערינו, ואז יהיה פתרון טכנולוגי כנגד הקטיושה, ובינתיים אזרחי הדרום מתבקשים להתאזר בסבלנות.

מדינה שמועלת באחריותה להגנה על אזרחיה ומפקירה אותם היא מדינה מתאבדת. במקום התקפה היא בוחרת בהגנה, במקום עמידה היא בוחרת בנסיגה, במקום מנהיגות מעטפות מזומנים.

זו מדינה, אלה מנהיגיה וזה עונשנו.

ולמעוניינים עוד באותו נושא מהעבר:

עצור או שאני מתייעץ (3.2008)

למה מפקירים את גלעד שליט (11.2007)

וועדת וינוגרד השלישית לבחינת מחדלי הממשלה בשדרות (5.2007)

חוקיות ההבלגה (12.2006)