לקחים ברמת הפרט ממלחמות העבר

עפר דרורי 01.10.2005 07:36

מטרת מאמר זה להציג מספר דוגמאות של "הפתעות" או אי התכוננות בדרג החייל הבודד כפי שהם עלו משפע הספרים העוסקים בחוויות הפרט, מהכתבות הרבות בתקשורת הכתובה והאלקטרונית בתחום זה ולבחון כיצד ניתן לשפר את הטיפול בהם בעתיד. התכוננות למגוון רחב ביותר של אירועים, במיוחד אלו הפחות מוצלחים מבחינתם של כוחותינו, יכולים לצמצמם באופן משמעותי את מרחב ההפתעה ולסייע ללוחם הבודד או ליחידה הקטנה להתמודד עם מצבים אלו בעתיד.



בתקופה האחרונה פורסמו ספרים רבים על מלחמת יום הכיפורים. ניתן לחלק ספרים אלו לשתי קטגוריות. ספרים העוסקים בתנועת כוחות, מהלכי לחימה והתנהלות מפקדים בכירים כל אלו שייכים לרמה האסטרטגית של הלחימה וספרים העוסקים בחוויות הפרט והיחידה הקטנה השייכים לרמה הטקטית. בכל הקשור לרמה האסטרטגית יש אנשים שזה עיסוקם הן במערכת הצבאית הבכירה ובמערכת המכשירה את הפיקוד הבכיר בצבא. לקחי הרמה הטקטית נשארו ברוב המקרים לדרג הצבאי הפחות בכיר והן תלויות הבנה ורצון של מפקדים ואינה מוכתבת מלמעלה. מטרת מאמר זה להציג מספר דוגמאות של "הפתעות" או אי התכוננות בדרג החייל הבודד כפי שהם עלו משפע הספרים העוסקים בחוויות הפרט, מהכתבות הרבות בתקשורת הכתובה והאלקטרונית בתחום זה ולבחון כיצד ניתן לשפר את הטיפול בהם בעתיד.

ראשית אציין שכל ניסיון ללמוד לקחים מהמלחמה הקודמת (במיוחד אם היא נערכה לפני שלושים שנה) בעייתי היות וחלק ניכר מההפתעה נובע מהתכוננות הצבא לאירועים שקרו ולא לאירועים שיקרו היות והם בלתי ידועים. ובכל זאת התכוננות למגוון רחב ביותר של אירועים, במיוחד אלו הפחות מוצלחים מבחינתם של כוחותינו, יכולים לצמצמם באופן משמעותי את מרחב ההפתעה ולסייע ללוחם הבודד או ליחידה הקטנה להתמודד עם מצבים אלו בעתיד.

להלן הנושאים:
1. נפילה בשבי
סיטואציה אפשרית בכל קרב שבו יש מגע בין כוחותינו לכוחות האויב. נושא הנפילה בשבי לא נלמד או מתורגל בצבא היבשה להוציא במספר יחידות קטנות ומיוחדות. במלחמת יום הכיפורים נפלו עשרות חיילים בשבי מכוחות היבשה בלי שעברו כל תרגול או הכנה לסיטואציה קשה זו. יש בידי הצבא ידע רב שנלמד לצערנו מניסיון לגבי התהליכים הקורים בשבי כמו התנהגות החוקרים ("החוקר הטוב" מול "החוקר הרע") ועוד.

2. סיוע של כוחות האוויר לקרב היבשה
לאחר מלחמת ששת הימים חונכו דורות של חיילים להאמין בכוחו של חיל האוויר לסייע לקרב היבשה בכל תנאי. במלחמת יום הכיפורים היו מקרים רבים בו לא התאפשר לחיל האוויר לסייע לכוחות היבשה ומאידך חוו כוחות היבשה התקפות אוויריות של חילות האוויר הערביים. 

3. ניתוק כוחות קטנים מכוחות האם הגדולים
הלוחם הקרקעי מאומן ברוב המקרים ללחימה המבוססת על מסגרת צבאית אורגנית כמו פלוגה או גדוד. במלחמות ישראל רבו המקרים בהם קבוצת חיילים קטנה מתנתקת מכוחות האם וחייבת לתפקד בפרק זמן שיכול להמשך אפילו מספר ימים בניתוק מיחידת האם.

4. חוסר בתחמושת ומזון
במרבית המקרים אספקה סדירה של תחמושת ומזון נלקחת כמובן מאליו. מסיפורי מלחמות למדנו כי מצבים בהם נמנעת מהמסגרת הצבאית הקטנה ולעתים אפילו הגדולה אספקה שוטפת אינם נדירים. יחידות שלמות מצאו עצמם מנותקים מאספקה כולל מאספקת מזון ונאלצו להתקיים על מזון שמצאו בסביבתם או מאוכל שלקחו שלל מהאויב.

5. התמצאות בשטח
תורת הלחימה מניחה קיומו של מפקד המכיר את השטח ויכול להנחות את חייליו במיקום ביחס לכוחותינו ולכוחות האויב. בעבר נוצרו מצבים רבים בהם נשארו חיילים לבדם ללא ידע בסיסי בניווט וללא ידע לגבי מיקום כוחותינו וכוחות האויב דבר שלעיתים עלה בחיי אדם בעת ניסיון לחבירה עם כוחותינו.

6. העדר מפקדים
הנחת המוצא הבסיסית שלכל חייל יש מפקד המוביל אותו בקרב. מהיות המפקדים הגורם המוביל את הלחימה אחוז הנפגעים בהם גבוהה יחסית דבר היוצר סטטיסטית מצב בו יישארו חיילים ללא מפקדיהם. האם החייל יכול לתפקד ללא מפקדים כאילו היו המפקדים נוכחים בודאי שלא (אחרת הם היו מיותרים). אבל ההכנה לסיטואציה בהם החייל הבודד צריך ויכול לחלץ עצמו גם ללא מפקדים חיונית ללמידה ולהתנסות.


התכוננות ואימונים מפתח להצלחה בקרב



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה