האלוף מישל ינקו מונה לראש אגף אט"ל בצה"ל
מדברי ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הנכנס, אלוף מישל ינקו: "שנת 1941, מלחמת העולם השנייה, העיר יאשי שברומניה, שעת בוקר מוקדמת, גשם שוטף את העיר. ילד בן ארבע עומד, רועד מהקור המקפיא בתור הארוך לרכבת המוות כשרק פיג'מה לגופו. לפתע, עבר קצין גרמני רכוב על סוס בין ההמון המבוהל ושאל: 'מי יודע לתפור מדים של צבא?' אני חייט ענה אביו של הילד. הוא הוצא מהתור אך סירב להתלוות לקצין ללא משפחתו. אחד אחד הם הוצאו מהתור, אמא, הילד בן הארבע ושני אחיו הקטנים. שמונים שנים לאחר מכן, אני, מישל ינקו בנו של פנל, הילד בן הארבע, ניצב כאן לפניכם, מקבל דרגת אלוף ומצטרף בגאווה לפורום המטה הכללי של צה"ל.
אבא-ניצחת!
בחרדת קודש ומתוך תחושת שליחות עמוקה, אני מקבל היום את דרגות האלוף. בעוד ארבעה ימים אקבל את הפיקוד על אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל, אין עבורי זכות גדולה ומשימה משמעותית וחשובה מזו. אני מתחייב לפעול בכל דרך ומבלי לחסוך מעצמי כל מאמץ, אוביל את האגף כדי שנהיה מוכנים לכל תרחיש, בכל הזירות, ולכל אתגר עד הניצחון".
אבא-ניצחת!
בחרדת קודש ומתוך תחושת שליחות עמוקה, אני מקבל היום את דרגות האלוף. בעוד ארבעה ימים אקבל את הפיקוד על אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל, אין עבורי זכות גדולה ומשימה משמעותית וחשובה מזו. אני מתחייב לפעול בכל דרך ומבלי לחסוך מעצמי כל מאמץ, אוביל את האגף כדי שנהיה מוכנים לכל תרחיש, בכל הזירות, ולכל אתגר עד הניצחון".
הוספת תגובה