אריק שרון, תמונות מחייו שפורסמו ע"י ארכיון צה"ל

אריק,

המפקד,

רבים היו התארים שליוו אותך לאורך השנים ונדמה כי זהו התואר שהגדיר אותך טוב מכולם.

גם כאן, על הגבעה בה יפרחו בקרוב כלניות ראשונות, ניתן לזכור בבהירות את המפקד שהיית, על אף השנים שחלפו מאז פשטת מדיך.

היום, כשאתה שב בפעם האחרונה אל הבית שכה אהבת, עלו ובאו טורים ודורות של לוחמים להצדיע לך בפעם האחרונה, כמו הייתה קריאתך 'אחרי', ממשיכה ומהדהדת באוזנם. 

באתי להצדיע לך גם אני היום, כראש המטה הכללי של צה"ל, כלוחם, כמפקד בצנחנים ובצה"ל שהלך אחריך בתחנות שונות בדרך, גם כשהדרגות כבר לא עיטרו את כתפיך.

באתי לומר לך, כי הצבא המגן של העם אשר היה יקר לך כל כך, ימשיך להתקיים בצלמך ובדמותך עוד שנים רבות.

באתי לספר לך, כיצד ימשיכו ויעוצבו מפקדי צה"ל לאור התכונות שניכרו בך כמפקד. מבט מפוכח וקר רוח, חשיבה שתוצאתה יוזמה, ונחישות המעשה, המלווה את כל אלה, הם שלושת הפנים הנחוצים לכל מנהיג ומפקד בראייתי.

_____

מבט מפוכח וקר רוח- אל מול כל איום ואתגר העומד מול ארצנו, זה המתאפשר על ידי מיזוג מופלא של לוחם וחולם, מפקד ואיש ספר, הנטוע בנופיה של הארץ הזו ואוהב אותה אהבה שלמה. עובד האדמה שהזניק את התעשיה המתקדמת, הלוחם המחוספס עם המנוי לפילהרמונית, הוגה האמירה בגדוד 890, שהיא ציווי ללוחמינו- "לא חוזרים עד שמבצעים", אך גם המנהיג השקול שידע לומר ש"כוח הוא נחישות אבל גם איפוק".

יוזמה- לאיתורו של הפתרון הנועז והחדשני, היצירתי והגמיש מבלי לאבד את שיקול הדעת, גם כשנדרש לשחות נגד הזרם; זוהי היוזמה לפיה פעלת גם לאחר שנים שכבר פנית לשבילי חיים שונים, כשזיהית את הצורך בהקמת יחידה כמו ה-101. המבט המפוכח נוכח מציאות הטרור היומיומית הדורשת תגמול הולם ונועז של הנחושים בלוחמים עורר את היוזמה להקים יחידה שכזו.

הנחישות- לבצע את המעשה באופן המותאם ביותר אל מציאות שדה הקרב בו נקראת להלחם ולהשיב לעם ישראל באומץ לב ובקור רוח את ההרתעה ואת תחושת הביטחון, בכל דרך שתדרש, כשהמוכנות לכל תרחיש היא נר לרגליך.

בכל שנותיך כמפקד וכמנהיג, הוביל שילוב זה את דרכך. זהו השילוב הנדרש גם היום מכל מפקד בצה"ל.

ידעת לבחור את הטובים שבלוחמים, את האמיצים שבמסתערים, את דור העתיד של אלו שברבות הימים יהפכו להיות מפקדיו הבכירים וסמלי הגבורה של צה"ל- ובמנהיגותך הסוחפת, לעמוד בראשם.

נדמה כי אין תפיסת לחימה שלא ניתן לזהות בה את טביעות אצבעותיך כמפקד. על הקרבות עטורי המורשת שעליהם פיקדת, נכתב רבות כל כך, אך יש צמד מילים שייטבו לתאר את הרוח שהותרת- "רוח הלחימה".

זוהי הרוח אשר גרמה לכל אדם שפגש בך, לרצות לשרת תחת פיקודך.

הרוח שפיעמה בכל לוחם שזכה ללכת לקול צעדיך, שזכה לשמוע את קולך הבוטח והמרגיע בוקע ממכשיר הקשר גם כאשר הכל כבר נראה אבוד.

"מפקד יכול להכתיב לכפופים לו רק את המשימה, את ה'איך' הוא יכול להכתיב רק בתנאי שהוא נמצא קדימה, בשטח, ומתרשם באופן בלתי אמצעי מן המתרחש", כך נכתב עליך על ידי עמירם אזוב בספרו "צליחה" כשתיאר את תפקודך בתעלה במלחמת יום כיפור.

בשיחה עם מפקדים לפני יותר מעשור אמרת, ואני מצטט: "אני זוכר מצבים בהם כולם מסביב איבדו תקווה. מצבים שהיה מי שתיאר אותם כחורבן הבית השלישי. כמפקד במצבים הללו הסתכלתי לא למעלה אלא למטה, לעיניהם של הלוחמים שסביבי. מהעיניים שלהם ידעתי שיש כוח. שיש תקווה. שאפשר לנצח".

מילים אלו יכולות להיאמר רק על ידי מפקד אשר מכיר בחשיבות המשימה והמבין כי אין לו נשק עוצמתי, יותר מאנשיו.

מפקד שלא נזקק לשאלה "מיקומך, עבור", השכיחה כל כך ברשת הקשר, פשוט כי ידעת, פשוט כי היית שם- המפקד, בראש הכח.

המפקדים הרבים הסופדים לך מאז הלכת, מספרים על מפקד שהוא מצרף של תכונות נדירות.

בכל מקום בו צעדנו, עברת לפנינו.

כל מטרה שתקפנו, הכרת מקרב עבר בו השתתפת.

כך, בסיור משותף לאורך קו התפר, שאני מפקד אוגדת יהודה ושומרון לצד ראש ממשלה, הפגנת בקיאות אמיתית בכל אתגר מולו התמודדתי בהווה, מכיר את התוואי על בוריו עוד מהימים בהם לחמת באותו האזור בדיוק במלחמת העצמאות.

היוזמה ההתקפית בכל משימה, עוצמת הביטחון שהשרית על פקודיך והבהירות שבה בחרת בנתיב בו תצעיד את הכוחות, הם שעיצבו צבא שלם, נחוש, דרוך ונכון להכריע את האויב.

צבא יוזם ומרתיע המבצע את משימתו העליונה – ניצחון בקרב והבטחת הביטחון לעם ישראל בארץ ובתפוצות, ולמדינתנו, מדינת ישראל שכל כך אהבת.

הרצון להשפיע, לתרום, להנהיג את מדינת ישראל ולבצר את חוסנו של צה"ל הניעו אותך גם בדרכך המדינית. כראש ממשלה הפגנת מנהיגות מדינית וביטחונית נחושה כנגד הטרור בתקופה שבה היה זה אתגר מורכב מאי פעם.

בתוך כך הענקת למפקדי צה"ל את התחושה שליד ההגה ניצב קברניט נחוש ומנוסה שמהווה חומת מגן יציבה לחיילים ולמפקדים. עמידתך המוצקה מאחורי צה"ל היוותה משענת איתנה למשרתים ומסד ראוי לחיזוק הקשר בין העם לצבאו.

לצד היוזמה והתעוזה, לא הנחת לרגע את מימוש חזונו של בן גוריון. חזון זה, הותרת לנו כצוואה ואנו מחוייבים לקיימה, ובראי מחוייבות זו עולה צה"ל לנגב.

בסיסים רבים במרכז הארץ יפונו, ויועתקו אל הנגב אל קרית הדרכה שתישא את שמך, תוך שהם מביאים תועלת ותנופת פיתוח לנגב, לצה"ל ולמדינת ישראל כולה.

זכרך ושמך, לצידם יעבור כל אחד מחיילי העתיד של צה"ל אשר יוכשר בנגב, יעניק משמעות נוספת להבטחה כי גם בעתיד, תוסיף להאיר את דרכם של דורות בוניה ובניה של המדינה.

אריק,

היית מפקד ייחודי ובולט.

בין המפקדים המשרתים בצה"ל, ימשיכו לצמוח הבודדים, שכמותך, ישאו בכובד משקלה של אחריות לאומית. אני מתחייב כי נמשיך להכשירם ברוח שהותרת בלכתך.

כרמטכ"ל, אני דורש מהם להוביל וליזום, להביט במציאות נכוחה, לנתח אותה לעומק, לתכנן ולהיערך למילוי למשימתם. לצד זאת אני דורש מהם גם לזכור שאנו חיים בסביבה שבה הדבר היחיד הוא השינוי כמו גם אי הוודאות הטבעית בשדה הקרב ולכן עליהם לדעת להגיב בהתאם ולקבל גם החלטות קשות בדרך אל המטרה. אני דורש מהם להיות מפקדים שמקבלים עליהם אחריות ונותנים גיבוי, הגאים במשימתם, מחויבים לאנשיהם ונחושים למלא את חלקם בהבטחת החיים של עם ישראל בארצו ובתפוצות.

עומרי וגלעד היקרים, בני המשפחה כולם,

אריק היה וישאר, אבן מאבני המקום, שורשי כמותן ומחוספס כמותן, תבנית נוף המולדת. אתם, אשר הייתם לצידו כל השנים, יודעים כי את השורשיות ואהבת הארץ העביר לפקודיו ואליכם, ובכך יצר דורות שלמים של מפקדים ולוחמים שיודעים מאין באו ועל מה הם נלחמים.

נוח בשלום המפקד, כי אנו כאן עודנו ממשיכים לקול צעדיך.

האדמה עליה הקמת ובה ביססת את משפחתך, אותה הכרת ברגליך, עליה לחמת עם פקודיך כארי המתגבר בכל קרב, היא האוספת אותך אליה עכשיו למנוחת עולמים.

שלוש שמונה אחד שש שש (38166) האלוף אריאל שרון; לוחם, מפקד ומצביא. בשם צה"ל  כולו ובשם דורות של לוחמים ומפקדים, בעבר, בהווה ובעתיד, אני מצדיע לך היום בתודה ובהוקרה אין קץ.

יהי זכרך ברוך.