כשלא רוצים לקיים את החוק... מפירים אותו בצוו

שנים אנו יודעים כי שעות העבודה של המתמחים בבתי חולים הן שערורייה ועבירה על החוק. מצד אחד מעסיקים אנשים במדינת ישראל כולל בבתי חולים ממשלתיים בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, מהצד השני מפקירים את חיי החולים כי מחייבים רופאים לתת טיפול רפואי כאשר הם על סף התמוטטות פיזית ומהצד השלישי מצקצקים בלשון וטוענים שאין ברירה.

אז ראשית לעובדות, מתמחים בבתי חולים נדרשים לעבוד ברציפות 26 שעות בזמן התורנות שלהם (משמונה בבוקר עד עשר בבוקר למחרת היום). היקף התורנות הממוצע למתמחה הוא ארבע עד שמונה תורנות בחודש (תלוי במחלקה ויש גם יותר). בעשרים ושש השעות של התורנות נדרש המתמחה לטפל באנשים שהם במצב רפואי קשה אחרת לא היו מגיעים לבתי חולים. הוא נדרש לקבל החלטות מצילות חיים כמו מתן תרופות מסוימות ולא אחרות, ביצוע ניתוח או טיפול רפואי כנדרש. הרופאים למי שלא יודע הם בני אדם. אדם רגיל בסביבת עבודה רגועה נוטה לטעות מדי פעם בעבודתו, אדם לחוץ טועה במספר רב יותר של פעמים ואדם שלא ישן טועה הרבה יותר. אם האדם אחראי על החלטות מצילות חיים הטעויות שלו גורמות לעתים למוות, פשוט וקר.

בצבא חיילים על פי הפקודות נדרשים לשש שעות שינה, זה לא כי מישהו מתחשב באימהות הדאגניות אלא כי במחקרים רבים שהצבא ערך נמצא כי לאורך זמן אדם אינו יכול לתפקד כראוי בחוסר שעות שינה ואם אתה שם בידו נשק, חוסר התפקוד שלו יגרום להרג שלו או של הסובבים אותו.

נהגים מחויבים בחוק לשעות שינה מוגדרות, שבע שעות לפני תחילת נהיגה ולא יותר משתים עשרה שעות נהיגה בכל 24 שעות של עבודה. גם כאן המחוקק לא דאג לפינוק של נהגי הרכב הכבד אלא הבין שאלמלא נחייב את הנהגים לישון ולנוח כראוי הם יפגעו בעצמם ובסביבה.

המחוקק קבע את שעות העבודה והמנוחה גם כמענה לצורך ביולוגי של האדם, גם כדאגה לרווחתו וגם כשמירה על חייו ועל חיי סביבתו אם הוא עוסק במקצועות מסוימים.

אצל המתמחים בבתי חולים הגיע הנושא לבית הדין לעבודה שחייב את המדינה לאפשר למתמחים לעבוד שעות פחותות ברצף, ומה הפתרון שמצאה המדינה באמצעות שר הכלכלה ? להוציא צוו המחריג את המתמחים מהחוק ומחייב את בתי החולים לאפשר למתמחים לישון במהלך ההתמחות שעתיים ובמקרים חריגים גם זה לא. בפועל כאשר מרבית המתמחים הם רופאים יחידים במחלקה ההנחיה הזו לא ניתנת למימוש כך שבפועל פסק הדין של בתי הדין לעבודה לא ממומש והסכנה לרופאים ולחולים בעינה עומדת.

אם ננסה להבין למה בכלל מתמחים צריכים לעבוד 26 שעות ברציפות נמצא כי הדבר תלוי כפי כנראה בהיקף המשרות בבתי חולים. אם ישX  מחלקות ונדרשים לאייש אותם בתנאי עבודה רגיליםY  רופאים ובפועל הוקצו שלישY  משרות הרי ההסבר לבעיה. ומה הפתרון שנמצא? שליש Y יעבדו ברצף 3 משמרות ונמצאה הגאולה למחסור...

מעבר לפגיעה במתמחים ולפגיעה בחולים יש כאן פגיעה קשה במוסר ובניקיון הכפים של המדינה כלפי ציבור מסוים בתוכה. אולי הבג"צ ייתן מענה? מה שבטוח שקובעי המדיניות כאשר הם נדרשים לטיפול רפואי אינם מתייצבים במערכת הציבורית לקבלת טיפול כאחד האדם. כפי שכבר העידו כמה מנהלי בתי חולים, הבכירים זוכים ליחס מיוחד, הם עוקפים את התור כפי שקרה לאחרונה לשרת הבריאות הקודמת והם נהנים מהשירותים של הרפואה הפרטית. בושה לכולנו.

מה ניתן היה לעשות? להגדיל את היקף המשרות לנדרש עפ"י הצורך או לשנות את מבנה התורניות כך שייתן מענה לבעיה. ומי יכול היה להיות חתום לדורות על המהפך החיובי ולא עשה זאת? שר הכלכלה שהיה מסרב להוציא צוו החרגה שעלול להנציח את המצב השערורייתי.