זכויות הפרט והזכות לחיות

עפר דרורי 28.02.2021 04:47
מתים מהקורונה

מתים מהקורונה


(128) ההימנעות מאכיפה מונעת מציבור שלם את הזכות לחיות. הגיע הזמן שהמדינה תפעיל את סמכויותיה ולא תעדיף את חרות הפרט על חייו של הפרט האחר.



לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על זכויות הפרט, לחופש בחירה, לחופש בהחלטה, כל אלו דברים הגיוניים ונחוצים. למול זכויות אלו עומדת זכות הציבור להימנע ממחלות ולחיות.

בתקופת הקורונה ובמיוחד מאז שהתגלה החיסון למחלה קשה כזו, יש ציבור רחב שמסרב להתחסן, הסיבות רבות, חלקן הזויות לחלוטין (כמו מעקב ממשלתי אחרי המתחסנים) חלקן מבוססות על חששות שניתן להבין (החיסון נמצא רק זמן קצר יחסית ואין מידע על השפעות ארוכות טווח כמו פריון אצל נשים) וחלקן מבוססות על דחיינות טבעית של אנשים שבאה לידי ביטוי גם בנושאים אחרים.

בעוד שהימנעות מחיסון ברמה אישית היא אפשרית כל עוד היא מסכנת רק את הפרט (כמו שחיה בחוף שאינו מוכרז וללא מציל) הרי הימנעות מחיסון בסיטואציה המסכנת את הסביבה אינה לגיטימית (כמו איסור של עישון בציבור או שתית אלכוהול בעת נהיגה).

יש מגוון שלם של מקצועות הנותנים שרות לציבור כמו רופאים, אחיות, מורים, גננות ועוד. בציבור זה לא יתכן שלא תהיה חובת חיסון ואכיפה לצידה. היות ואין מפעילים את סעיף 19 לפקודת בריאות הציבור יש חובה למנוע הגעה לעבודה של אותו ציבור שמחליט לא להתחסן גם במחיר של פגיעה ביכולת ההשתכרות שלהם. חליפית ניתן לחייב את כל סרבני ומכחישי החיסונים להיבדק שאין הם נשאים של הנגיף אחת יומיים או כפי שיקבע וזאת תמורת תשלום מלא של הבדיקה.

ההימנעות מאכיפה מונעת מציבור שלם את הזכות לחיות. הגיע הזמן שהמדינה תפעיל את סמכויותיה ולא תעדיף את חרות הפרט על חייו של הפרט האחר.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה