סטיב ג'ובס, וולטר אייזקסון, מודן, 2011, 662 עמודים

מה המשותף לסרט "צעצוע של סיפור", לסם מסוג LSD, לחנייה בחניית נכים ולצמחונות אדוקה? נכון, סטיב ג'ובס הוא היזם, הצרכן והבעלים של החוויות והאירועים הנ"ל.

הספר שכתב וולטר אייזקסון, כותב ביוגראפיות מקצועי, נכתב למרות ואף על פי שג'ובס היה צעיר יחסית ולכאורה באמצע הקריירה. הוא נכתב משום שג'ובס החליט שאייזקסון יכתוב את סיפורו, אף על פי שזה לא רצה בכך בתחילה. כושר השכנוע המפורסם של ג'ובס, שנקרא גם "שדה עיוות המציאות של סטיב" בשילוב עם מחלת הסרטן שהתקדמה שכנעו את אייזקסון אשר סיים זה מכבר כתיבת ביוגרפיה על אלברט אינשטיין. ההסכם היה שהספר אינו עובר תחת הצנזורה של ג'ובס ונראה כי מבחינה זו הוא דומה יותר לביוגראפיות ביקורתיות מאשר לביוגראפיות המאדירות את שמו של מושאן.

הספר מתובל בעשרות אנקדוטות שמספרות את סיפורה של החברה המצליחה "אפל" שאת מוצריה למדנו לאהוב. הוא מתאר זה לצד זה את היזמות הטכנולוגית המסעירה לצד הקשיים בחיים האישיים, שניהם נובעים כנראה מאותה ביקורתיות ונוקשות בלתי מתפשרות.

לספר פן פסיכולוגי מעניין המתאר קונפליקט בין הרצון להיות מקובל ונאהב לבין אגוצנטריות וחוסר התחשבות קיצוניים. האישיות של ג'ובס מוסברת לאור נטישתו על ידי הוריו כאשר היה בן ימים ספורים. תמה של היותו נבחר על ידי הוריו המאמצים והיותו ננטש על ידי הוריו הביולוגים מלווה את ג'ובס לאורך חייו.

הספר אינו מתיימר להיות ספר פסיכולוגי ולא רומן היסטורי אך בפועל הוא מלווה את המהפכה הטכנולוגית החל בשנות ה-80 ועד היום ומסביר אותה לאור אישיותו המיוחדת של ג'ובס. הספר מראה כיצד גאונות בתחום אחד באה פעמים רבות על חשבון לקויות בתחומים אחרים.

מעניינת במיוחד הצגת עמדתו של ג'ובס בדבר פיתוח מוצר "מקצה אל קצה", חומרה, תוכנה ועיצוב חיצוני שהותאמו אלה לאלה אל מול גישות מנוגדות שדבקו בפיתוח פן התוכנה ללא החומרה, שהוצגו על ידי חברות כמיקרוסופט או גוגל. הנושא מעניין במיוחד לאור שמועות בדבר רצונה של גוגל לפתח סמרטפונים ובכך להפוך לחברה שתייצר אף היא מוצר שלם.

הספר קולח מצליח לשמור על עניין לאורך למעלה מ-600 עמודים, בעיקר עבור מי שמתעניין בטכנולוגיה ובאנשים שגרמו לעולמנו הטכנולוגי להראות כפי שהוא נראה כיום.