אלוף אייל בן ראובן – ירבו כמוך
מהכתבה מצטיירת דמותו של בן ראובן כאדם ערכי ומפקד אחראי שאינו בנוי לסרב פקודה או לעקוף את הדרגים הממונים עליו * בדרך די מקרית נודע לו ולאלוף פיקוד הצפון, שלושה שבועות לאחר תחילתה, כי בקשתם למהלך קרקעי לא הובאה כלל בפני הממשלה והעומד בראשה * מתוך הכתבה עולה כי אחריותו של הרמטכ"ל חלוץ לכישלון במלחמה הייתה גדולה אף יותר ממה שחשבנו
מירה לם מראיינת את האלוף אייל בן ראובן ("מחדל המגירה", מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, 9.3.07). מהכתבה מצטיירת דמותו של בן ראובן כאדם ערכי ומפקד אחראי שאינו בנוי לסרב פקודה או לעקוף את הדרגים הממונים עליו. האלוף בן ראובן אף שדפק על השולחן מול הרמטכ"ל חלוץ ולחץ וביקש מהלך קרקעי במלחמת לבנון השנייה, בדיוק כפי שתיכנן בשנים האחרונות לפני פריצתה – לא קיבל אישור לכך. יתרה מזו בדרך די מקרית נודע לו ולאלוף פיקוד הצפון, שלושה שבועות לאחר תחילתה, כי בקשתם למהלך קרקעי לא הובאה כלל בפני הממשלה והעומד בראשה.
מתוך הכתבה עולה כי הרמטכ"ל חלוץ גרס כי את ההכרעה ניתן להשיג בדרך האוויר ואין צורך במהלך קרקעי מקביל. חודש לפני המלחמה במהלך תרגיל בצפון שהתרחיש שלו היה דומה להפליא למה שקרה בפועל במלחמה הוברר למתורגלים כי אין מנוס ממהלך קרקעי נרחב כדי לפגוע בחיזבאללה ולהפסיק את ירי הטילים על המדינה. תרגיל זה נתן חיזוק נוסף לגורמי פיקוד צפון על חשיבות ביצוע התוכנית ההתקפית הקרקעית. הפעלת תוכנית זו נדחתה שוב ושוב ע"י הרמטכ"ל אשר כפי הנראה היה שבוי בקונספציה שלו מזה שנים כי את ההכרעה ניתן להשיג באמצעות תקיפה אווירית בלבד. התוכנית שהופעלה לבסוף הייתה באיחור רב, כאשר לא ניתן זמן מספיק לביצוע הלו"ז המקורי, וגם מה שהופעל נעשה בצורה חלקית מול התכנון. דוגמא בולטת לביצוע מרכיבים שהוחלט עליהם מראש לא לבצעם היה כיבוש בינת-ג'בייל. עפ"י הכתבה התוכנית המקורית דיברה על כיבוש השטחים השולטים בלבד מבלי להיכנס כלל לתוך הכפרים ולטפל בהם בשלב מאוחר יותר. אבל הוראות המטה הכללי היו שונות, דרשו כיבוש של הכפר מטעמים פסיכולוגיים וכללו שינוי תוכניות תכוף ברמת האוגדה דבר שהוביל למבוכה ולאי בהירות בדרגי הלחימה הנמוכים יותר כמו בחטיבה והגדוד.
מתוך הכתבה עולה כי אחריותו של הרמטכ"ל חלוץ לכישלון במלחמה הייתה גדולה אף יותר ממה שחשבנו. לא רק נשיאה באחריות כמפקד העליון של הצבא בעת המלחמה, אלא בעיקר בהיותו גורם שדחף במשך זמן רב לפני המלחמה להכרעה אווירית ולא יבשתית ובמהלך הלחימה זנח תוכניות מגירה מוכנות לטיפול בתרחיש זהה לחלוטין והעדיף אלטרנטיבות אד הוק לביצוע המשימות, אלטרנטיבות שלא צלחו ולא סיפקו את הסחורה.
אחד הלקחים המרכזיים ממלחמת יום הכיפורים היה הצורך בהצגת "ההיפכה מסתברא" בפני הגורמים המקבלים החלטות זאת על מנת למנוע קונספציה שתוביל לאיבון מחשבתי. ואת לקח חוסר מוכנות של הימ"חים צריך להזכיר ?
כיצד לא למדנו דבר ממלחמת יום הכיפורים ?
וועדת וינוגרד תאמר את דברה. חבל שדווקא קצין איכותי ומנוסה כמו בן ראובן עוזב את הצבא. צה"ל זקוק לקצינים מנוסים שכמותו דווקא עכשיו.