שוחט ומנגנון שכר הלימוד

שוחט "הפתיע" ובישר שהוועדה שעמד בראשה החליטה לעלות את שכר הלימוד לסטודנטים. שוחט וחבריו לוועדה מציעים מנגנון שעלותו תהיה גדולה הן משכר הטרחה של הוועדה עצמה (כמיליון ₪ עפ"י פרסומים) והן מהחיסכון לכאורה שייווצר כתוצאה מהגידול בשכר הלימוד.

אז מה מציע שוחט ? שכר הלימוד יועלה מ- 8600 ₪ ל- 14800 ₪ לשנה. הסטודנטים יוכלו לבחור ולשלם רק 5800 ₪ כאשר היתרה תהיה הלוואה לעשר שנים. אם הסטודנט ישתכר בתום לימודיו מתחת ל- 5300 ₪ אז ההלוואה תהפוך למענק. אם הסטודנט ישתכר מעל 5300 ₪ הוא יחזיר את חובו בעשר שנים.

כיצד בדיוק מתכוון שוחט לבדוק את השתכרותו של הסטודנט בתום לימודיו ? מן הסתם ע"י הקמת מנגנון אשר יבצע בדיקה שנתית של כל אחד מעשרות אלפי הסטודנטים בארץ. ועל מה יתבסס המנגנון ? על דיווחיו של הסטודנט ? על איסוף מידע מכלל המעבידים בארץ ? וכיצד יתמודד שוחט אם בשנה השלישית מתום לימודיו ישתכר הסטודנט יותר מ- 5300 ₪ ולאחר שנה שכרו ירד ? ומי יממן את המנגנון הזה שיעקוב אחרי כלל הסטודנטים בארץ במהלך לימודיהם ? ומה לגבי עשר השנים שלאחריהם ? האם שוחט וחבריו בדקו מה העלות של מנגנון כזה ? ומה על העלות שתשלם המדינה בסבסוד ההלוואות ?

כמי שמצוי בהקמתם של מנגנונים ממשלתיים ויודע את הזמן הנדרש הן לפיתוחם והן לתחזוקתם לא נראה לי שיש בהצעה הזו הגיון כלכלי.

מה כן יש בהצעה ? התעקשות של שוחט לא לרדת מעמדה ישנה שלו (עוד בהיותו שר האוצר דחתה הממשלה את הצעתו לעלות את שכר הלימוד והחליטה לאמץ את מסקנותיה של וועדת וינוגרד להפחתה של שכר הלימוד) וניסיון לא מוצלח לקנות את הציבור במצגת של עלייה בשכר הלימוד שלא תפגע לכאורה בסטודנטים.

אני טוען שהשארת שכר הלימוד בלי עלות וועדת שוחט, בלי סבסוד הלוואות ובלי בניית המנגנון המוצע תשרת טוב יותר את הכלכלה, את הסטודנטים ואת המדינה.

והממשלה ? טוב תעשה אם תלמד את הלקח, תדחה את המלצותיו של שוחט ותקפיד להבא לקיים את החלטותיה היא שהתקבלו בממשלה באימוץ הוועדה הקודמת (וינוגרד) שדנה בדיוק באותו נושא והמלצותיה טרם בוצעו במלואן.