בהמולת היום והלילה אני שוכח וזוכר, צדוק עלון, ספרי עתון 77, 2007, 97 עמודים
צדוק מביא את הטעם של פעם בשירים ובסיפורים קצרים, את ירושלים שלפני כמה עשרות שנים, את השכונה, החצר ואת השכנים. מן עולם מופלא שרק בני ארבעים חמישים פלוס יבינו ויזכרו והצעירים יותר פשוט ייהנו.
צדוק מביא את החיים אבל בתשומת לב לפרטים שכולנו מכירים אבל לא מכירים. לדוגמא בשיר "תעודת לידה" (עמוד 36)
צלמתי
את תעודת הלידה של אבי-
מסמך על דף גדול מן הרגיל
ומוזר
עם חותמות של השלטונות
בארץ הולדתו...
ובשיר "וצמאה נפשי וצמאה" (עמוד 9)
אני לובש
סודר שאמי סרגה.
גילי כעת
הוא כגילה של אמי
בעת שסרגה את הסודר
אינני יודע אם אמי חשבה
שכשאהיה בגיל בו היא סרגה את הסודר
עדין אלבש אותו על גופי
אני מביט בצמות הקלועות של הסודר
ומשם עובר מבטי לצמות הקלועות של בתי
צמה ועוד צמה
וצמאה נפשי וצמאה.
שירים מקסימים, ספר מומלץ.
לבלוג של צדוק עלון