חיילי שוקולד, אבישי כ"ץ, הוצאת כרמל, 2011, 338 עמודים

אבישי כ"ץ מי שהיה קצין הנדסה ראשי של צה"ל בשנים 1979 עד 1983 מביא את סיפורו האישי מילדות ועד לאחר שחרורו מצה"ל.

סיפור של כ"ץ אינו סיפור שגרתי של "בן טובים" שצמח להיות מפקד חיל בצה"ל, מדובר על סיפור חריג של ילד שגדל במשפחה בה האב היה איש אצ"ל לשעבר וחיי המשפחה בילדותו לא התנהלו על מי מנוחות. גיוסו של כ"ץ לצבא העמיד אותו לעצמאות ולבחירות משלו בחייו. מתחושת ערך עצמי נמוכה להצלחות כבירות במהלך השרות הצבאי ולאט לאט להכרה בכישוריו וביכולתו.

כ"ץ מתגלה כקצין עצמאי בעל יכולות מקוריות שמציבות אותו כאחד מקציני ההנדסה הטובים בצבא אבל גם זה רק לאחר מאבקם ו"שחייה" כנגד הזרם.

בספר תיאורים של אירועים שונים בחיי חיל ההנדסה וצה"ל משנת 1952 עת התגייס כ"ץ לצבא, דרך מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ועוד. לא פחות מעניינים הסיפורים על תקופות האימונים ופעילות הבט"ש. כ"ץ שינה על פי עדותו את התנהלות בית הספר להנדסה שעמד בראשו והפך אותו לבסיס אימונים חילי לדוגמא תוך שימת לב רבה לחייל הפשוט ויצירת סטנדרטים גבוהים למפקדים בהצלחות באימונים עפ"י מדדים ובהבאת מספר רב של טירונים לקוו הגמר בו הם מוכשרים כפלסים מבצעיים. בספר תיאור מפורט של וויכוח עקרוני בצה"ל לגבי מיקומו של חייל ההנדסה ותפעולו במסגרת אוגדות השריון של צה"ל דבר שהוביל ל"גלותו" של כ"ץ מחיל ההנדסה למספר שנים בגלל שדעתו לא התקבלה על דעת הממונים עליו. "סופו של הצדק לנצח" אומר הפתגם וכך גם במקרהו של אבישי כ"ץ. רפול שהתמנה לרמטכ"ל זכר את המאמר פורץ הדרך של כ"ץ שהתפרסם שנים רבות קודם לכן ומינה אותו באחת לקצין הנדסה ראשי כדי שיישם את התאוריות שהטיף להם בתוך הצבא מספר שנים ואשר נדחו ע"י מפקדיו של כ"ץ בחיל ההנדסה.

כ"ץ גלוי מאוד בספרו ומביא גם מידע פרטי מחייו האישיים, מידע שמרבית האנשים לא נוטים לחשוף, גם כאן מקוריותו של כ"ץ כאדם בולטת ובאה לידי ביטוי.

הספר מרתק ויש בו עצות טובות והדרכה למי שרואה עצמו מפקד בצבא ומוביל גם לא בחיל ההנדסה.

מומלץ.