כשעוצמים את העיניים, שאול נגר, הוצאת נגר, 2015, 102 עמודים

 כשעוצמים את העיניים הוא ספר ביכורים של שאול נגר. נגר כבר שנים רבות איש יד לשריון, עורך כתב העת של עמותת השריון ועורך אתר האינטרנט שלה. בעברו איש של טנקים ומתברר שהאיש מלא כרימון. בספר שירים רגישים המוקדשים לילדיו, לנכדיו ולזכרה של אשתו האהובה.

בספר שירים לנכדים המצלמים מצבים אמתיים ומשעשעים מהחיים, שירים על נעורים, שירים על בגרות וגם על יגון.

"בהתחלה ממלמלים

בהברות, שברי מילים

על הרצפה מתגלגלים

ולגילם מתהוללים..." מתוך עגו עגו זו עוגה

"אתמול חלף, שוב לא יחזור,

היום כבר תר מחבוא,

היתכן נמצא מזור

רק בעתיד לבוא?..." מתוך הבט קדימה בתקוה

והנה שיר חדש ויפה שאינו בספר (אולי פתיח לספר שירים נוסף?) אבל מספר על ההווה של המחבר

הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן

בָּרַדְיוֹ הוֹדִיעוּ 'הַגֶּשֶׁם יָבוֹא'

וּשְׁעוֹן חֹרֶף נִכְנַס לְתָקְפּוֹ,

הַבֹּקֶר נִפְתַּח וְסַגְרִיר בְּאִבּוֹ

וְהַגֶּשֶׁם הוֹרִיד זַלְעֲפוֹת.

פָּסַק הַחַשְׁמַל וְחָדַל בְּאַחַת

וְכָבָה הַמַּחְשֵׁב לְאַלְתָּר,

מִיָּד אַחַר כָּךְ הַבָּרָד כְּבָר נִחַת

וּמְאוּם לַעֲשׂוֹת לֹא נוֹתַר.

הַחַשְׁמַל וְהַמַּיִם כְּמוֹהֶם כַּדָּם –

וּכְשֶׁאֵין הֵם זוֹרְמִים – חִדָּלוֹן,

בַּעִדָּן הַמּוֹדֶרְנִי דְּרוּשָׁה לָאָדָם

זְרִימָה לְלֹא פֶּסֶק וּבְאוֹן.

חֶבְרַת הַחַשְׁמַל הִזְדַּרְזָה לְהוֹדִיעַ

עַל כִּי מֶזֶג אֲוִיר הוּא חָרִיג

וַאֲנִי אֶת מוֹחִי מְאַמֵּץ וּמוֹגִיעַ

מָתַי בָּהּ יָקוּם הַמַּנְהִיג,

מַנְהִיג שֶׁיִמְנַע כָּל 'שְׁבִיתָה אִיטַלְקִית'

וְיַנְהִיג תּוֹדָעָה שֶׁל שֵׁרוּת,

וַאֲזַי הַחֶבְרָה תַּהֲפֹךְ לְעִסְקִית –

תַּקָּלוֹת יְטֻפְּלוּ בִּמְּהִירוּת.

בַּצָּבָא אַרְסְנָל לְיוֹם 'גֶּשֶׁם' נוֹעָד

עֵת קָמִים אֶת חַרְבָּם יִשְׁלְפוּ,

כִּי הַיּוֹם הֶחָרִיג הֵן קַיָּם בַּמִּנְעָד

וְגַם אָז נִצְחוֹנוֹת יִרְעֲפוּ.

כָּך חֶבְרָה חִיּוּנִית לְסַגְרִיר תֵּעָרֵךְ

תְּתַרְגֵּל וְתָכִין אֶת עַצְמָהּ,

וְאִם פֶּסֶק אֵרָע – שֶׁלֹא יִתְמַשֵּׁךְ

וְיַחֲזוֹר הַחַשְׁמַל בְּעָצְמָה.

שאול נגר

י"ב במרחשוון תשע"ו

25 באוקטובר 2015

ואם לא די עטיפת הספר היא צילום פסל מעשה ידי המחבר