סדין אדום, שייקה גביש, כנרת זמורה ביתן, 2016, 287 עמודים

עפר דרורי 25.03.2016 00:04
סדין אדום, שייקה גביש, כנרת זמורה ביתן, 2016, 287 עמודים


אוטוביוגרפיה, צבא



הצעירים יתהו מהו אותו "סדין אדום" שכך נקרא ספרו של גביש. הוותיקים ישאלו מה קרה עתה ארבעים ותשע שנים אחרי מלחמת ששת הימים שגביש החליט להביא את סיפורה?

מכל מקום "סדין אדום" היו מילות הקוד בקשר להפעלת הכוח הקרקעי של צה"ל במלחמת ששת הימים ושימשו את שייקה גביש אז אלוף פיקוד הדרום להניע את כוחות הפיקוד ולחדור לחצי האיני סיני מתוך רצון להסיר את האיום על מדינת ישראל. לצעירים אוסיף כי מלחמת ששת הימים הייתה מלחמת "אין ברירה" שאלמלא פתחנו בא אנחנו מי יודע אם מדינת ישראל שאנו מכירים הייתה מתקיימת.

גביש מתאר את היסטוריית חייו כשהוא ממוקד בילדותו ולאחר מכן בהתגייסותו לפלמ"ח לפני מלחמת העצמאות ובמהלכה. הספר כתוב בצורה קולחת וקריאה וגם אנשים שתאורי קרבות לא מדברים אליהם ימצאו בו מידע רב ערך וגם מרתק.

מטבע הדברים הספר מתמקד במלחמת ששת הימים ובחזית הדרום שהייתה החזית המרכזית של המלחמה אז. גביש מביא שיקולים שבדרך כלל לא מתפרסמים על תהליכי קבלות ההחלטות שלו כאלוף פיקוד הן ברמה האסטרטגית והן במישורים אישיים כמו שיקול הדעת בניהול של שלושה מפקדי אוגדות מנוסים לא פחות ממנו, עמיתים לפורום מטכ"ל. הדברים בולטים במיוחד לנוכח האירועים שקרו שש שנים לאחר מכן בהם גורודיש שהיה אלוף פיקוד התקשה לנהל את מפקדי האוגדות שהיו תחתיו במלחמת יום הכיפורים. אחד האירועים המוזכרים מתייחס לאריק שרון שהיה במלחמת ששת הימים כמו במלחמת יום הכיפורים מפקד אוגדה. גם אז התקשה שרון לקבל מרות וניסה בכל דרך לא למלא פקודות שלא נראו לו. בשונה ממה שקרה במלחמת יום הכיפורים גביש עמד על דעתו וברגע המכריע פנה לשרון בבהירות ומסר לו שאם אינו ממלא פקודות שיעזוב את האוגדה ושיסע לביתו. הנחרצות הזו השפיעה כמטה קסם ומאותו רגע ניהל שרון את אוגדו בצמוד לפקודות שקיבל. גם סוסים דוהרים צריכים רסן ובמיוחד צריכים רוכב שידע לשים את הרסן.

גביש מביע את תסכולו מכך שהקרבות הקשים והמכריעים בהם קבע הפיקוד שתחת פיקוד את פני המלחמה כולה נשכח מעט אל מול תהילת הצנחנים משחררי העיר העתיקה. כיבוש הכותל מחד ויחסי הציבור המעולים בהם התברך מוטה גור מפקדם מאידך יצרו את המצב שכל כך מפריע לגביש ומן הסתם לאחרים. לי אירוע זה הזכיר את יחסי הציבור שזכה לו קרב החווה הסינית מיצחק מרדכי שהיה מג"ד הצנחנים במקום ולא עמד במשימה הצבאית שהוטלה עליו אף שחייליו נלחמו בחירוף נפש ובאומץ לב, לעומת גדודי השריון של חטיבה 14 שהשלימו את משימתם כולל כיבוש החווה הסינית אבל לא זכו לאותה תהילה. יש עושים את העבודה ויש שקוצרים את התהילה.

ספר מומלץ מאוד.

"סדין אדום" אגב היה ספרו של שמואל שגב על מלחמת ששת הימים ויצא לאור בשנת 1967.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה