לֶהָבוֹת הִנְמִיכוּ, יְהִי אוֹר בַּבַּיִת!

לֶהָבוֹת הִנְמִיכוּ, יְהִי אוֹר בַּבַּיִת!

שִׂימוּ שֶׁמֶן, שֶׁמֶן זַיִת,

נֵרוֹת הַדְלִיקוּ, יְהִי אוֹר בַּבַּיִת!

הָעוֹלָם כְּמֶרְקָחָה, מִלְחָמוֹת עָטוּף

וְהַקַּרְקַע בֹּעֲרָה וְשִׂנְאָה לָפוּף.

בְּאַרְצֵנוּ הַקְּטַנָּה – אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ –

הֶשֵּׂגִים רַבִּים מִסְּפֹר, אֵין לְהִתְיָאֵשׁ.

וִכּוּחִים כָּאן סוֹעֲרִים, הַיּוּרָה רוֹתַחַת,

קִיצוֹנִים בְּכָל כִּוּוּן, הַיְּרִיעָה נִמְתַּחַת.

צְאוּ וּרְאוּ סָבִיב סָבִיב, אֵין מָה לְקַנֵּא,

חֲזוֹן גַּן עֵדֶן אֶפְשָׁרִי, כָּאן עוֹד יִבָּנֶה.

שִׁבְעָתַיִם כָּאן זוֹהֵר, עַם חָפְשִׁי יִשְׁכֹּן,

וְחַיֵּינוּ, אִם תִּרְצוּ, הֵם הַקְּלָסִיקוֹן.

נָא הַנְמִיכוּ לֶהָבוֹת, נַכְּשׁוּ שָׁמִיר וָשַׁיִת,

אוֹר נִהְיֶה אָז לַגּוֹיִים וְאוֹר יְהִי בַּבַּיִת.

שאול

ל' בניסן תשע"ו

8 במאי 2016