חָג בְּאַהֲבָה
צָעִיר לוּ הָיִיתִי לָרוּץ בַּכְּרָמִים,
לִקְטֹף אֶשְׁכּוֹלוֹת, לֶאֱכֹל עֲנָבִים,
לְחַפֵּשׂ אֲהוּבָה בֵּין גְּפָנִים יְרֻקּוֹת,
בְּעֵרָה מֵאָחוֹר כִּי אֵין זְמַן לְחַכּוֹת,
צְחוֹקָהּ מִתְגַּלְגֵּל וְשִׁנֶּיהָ צְחֹרוֹת,
בּוֹחֵר רַק אוֹתָהּ מִבֵּין כָּל עֲלָמוֹת,
לָבָן לְבוּשָׁהּ, מְחוֹלֶלֶת יָחֵף
וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ וּכְלָל לֹא יָעֵף,
שֵׂעָר לָהּ גּוֹלֵשׁ, צַוָּארָהּ כְּמִגְדָּל
וַאֲנִי לְתָמִיד אֲהוּבָהּ, לֹא אֶחְדַּל,
מַבָּט לָהּ קָסוּם כְּמוֹ מִקְסַם אֱלֹהִי
וַאֲנִי כְּבָר בָּחַרְתִּי אַחַת וְזוֹ הִיא,
גּוּפָה כֹּה קָלִיל וְרֵיחָהּ מְשַׁכֵּר
וַאֲנִי כְּבָר יָדַעְתִּי, אֵינִי מְשַׁקֵּר,
בַּכֶּרֶם מָצָאתִי אַחַת תְּאֵבָה
כָּךְ חַגְתִּי סְבִיבָהּ וְכֻלִּי אַהֲבָה.
שאול
ט"ו באב התש"ף
5 באוגוסט 2020